< איוב 4 >
ויען אליפז התימני ויאמר | 1 |
Respondens autem Eliphaz Themanites, dixit:
הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל | 2 |
Si cœperimus loqui tibi, forsitan moleste accipies, sed conceptum sermonem tenere quis poterit?
הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק | 3 |
Ecce docuisti multos, et manus lassas roborasti:
כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ | 4 |
Vacillantes confirmaverunt sermones tui, et genua trementia confortasti:
כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל | 5 |
Nunc autem venit super te plaga, et defecisti: tetigit te, et conturbatus es.
הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך | 6 |
Ubi est timor tuus, fortitudo tua, patientia tua, et perfectio viarum tuarum?
זכר-נא--מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו | 7 |
Recordare obsecro te, quis umquam innocens periit? aut quando recti deleti sunt?
כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו | 8 |
Quin potius vidi eos, qui operantur iniquitatem, et seminant dolores, et metunt eos,
מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו | 9 |
Flante Deo perisse, et spiritu iræ eius esse consumptos:
שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו | 10 |
Rugitus leonis, et vox leænæ, et dentes catulorum leonum contriti sunt.
ליש אבד מבלי-טרף ובני לביא יתפרדו | 11 |
Tigris periit, eo quod non haberet prædam, et catuli leonis dissipati sunt.
ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו | 12 |
Porro ad me dictum est verbum absconditum, et quasi furtive suscepit auris mea venas susurri eius.
בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על-אנשים | 13 |
In horrore visionis nocturnæ, quando solet sopor occupare homines,
פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד | 14 |
Pavor tenuit me, et tremor, et omnia ossa mea perterrita sunt:
ורוח על-פני יחלף תסמר שערת בשרי | 15 |
Et cum spiritus me præsente transiret, inhorruerunt pili carnis meæ.
יעמד ולא אכיר מראהו-- תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע | 16 |
Stetit quidam, cuius non agnoscebam vultum, imago coram oculis meis, et vocem quasi auræ lenis audivi.
האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר-גבר | 17 |
Numquid homo, Dei comparatione iustificabitur, aut factore suo purior erit vir?
הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה | 18 |
Ecce qui serviunt ei, non sunt stabiles, et in angelis suis reperit pravitatem:
אף שכני בתי-חמר--אשר-בעפר יסודם ידכאום לפני-עש | 19 |
Quanto magis hi qui habitant domos luteas, qui terrenum habent fundamentum, consumentur velut a tinea?
מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו | 20 |
De mane usque ad vesperam succidentur: et quia nullus intelligit, in æternum peribunt.
הלא-נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה | 21 |
Qui autem reliqui fuerint, auferentur ex eis: morientur, et non in sapientia.