ויען אליפז התימני ויאמר | 1 |
וַיַּעַן אֱלִיפַז הַֽתֵּימָנִי וַיֹּאמַֽר׃ |
הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל | 2 |
הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכָֽל׃ |
הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק | 3 |
הִנֵּה יִסַּרְתָּ רַבִּים וְיָדַיִם רָפוֹת תְּחַזֵּֽק׃ |
כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ | 4 |
כּוֹשֵׁל יְקִימוּן מִלֶּיךָ וּבִרְכַּיִם כֹּרְעוֹת תְּאַמֵּֽץ׃ |
כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל | 5 |
כִּי עַתָּה ׀ תָּבוֹא אֵלֶיךָ וַתֵּלֶא תִּגַּע עָדֶיךָ וַתִּבָּהֵֽל׃ |
הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך | 6 |
הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶֽיךָ׃ |
זכר-נא--מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו | 7 |
זְכׇר־נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָֽדוּ׃ |
כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו | 8 |
כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי חֹרְשֵׁי אָוֶן וְזֹרְעֵי עָמָל יִקְצְרֻֽהוּ׃ |
מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו | 9 |
מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַּ יֹאבֵדוּ וּמֵרוּחַ אַפּוֹ יִכְלֽוּ׃ |
שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו | 10 |
שַׁאֲגַת אַרְיֵה וְקוֹל שָׁחַל וְשִׁנֵּי כְפִירִים נִתָּֽעוּ׃ |
ליש אבד מבלי-טרף ובני לביא יתפרדו | 11 |
לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי־טָרֶף וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָֽדוּ׃ |
ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו | 12 |
וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב וַתִּקַּח אׇזְנִי שֵׁמֶץ מֶֽנְהֽוּ׃ |
בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על-אנשים | 13 |
בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיֹנוֹת לָיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל־אֲנָשִֽׁים׃ |
פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד | 14 |
פַּחַד קְרָאַנִי וּרְעָדָה וְרֹב עַצְמוֹתַי הִפְחִֽיד׃ |
ורוח על-פני יחלף תסמר שערת בשרי | 15 |
וְרוּחַ עַל־פָּנַי יַחֲלֹף תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרִֽי׃ |
יעמד ולא אכיר מראהו-- תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע | 16 |
יַעֲמֹד ׀ וְֽלֹא־אַכִּיר מַרְאֵהוּ תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי דְּמָמָה וָקוֹל אֶשְׁמָֽע׃ |
האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר-גבר | 17 |
הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָּק אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר־גָּֽבֶר׃ |
הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה | 18 |
הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תׇּהֳלָֽה׃ |
אף שכני בתי-חמר--אשר-בעפר יסודם ידכאום לפני-עש | 19 |
אַף ׀ שֹׁכְנֵי בָֽתֵּי־חֹמֶר אֲשֶׁר־בֶּעָפָר יְסוֹדָם יְדַכְּאוּם לִפְנֵי־עָֽשׁ׃ |
מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו | 20 |
מִבֹּקֶר לָעֶרֶב יֻכַּתּוּ מִבְּלִי מֵשִׂים לָנֶצַח יֹאבֵֽדוּ׃ |
הלא-נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה | 21 |
הֲלֹא־נִסַּע יִתְרָם בָּם יָמוּתוּ וְלֹא בְחׇכְמָֽה׃ |