איוב 4
| ויען אליפז התימני ויאמר | 1 |
Et Eliphaz de Théman répondit et dit:
| הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל | 2 |
Tenter de te parler, sera-ce t'être importun? Mais qui pourrait s'empêcher de parler?
| הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק | 3 |
Voici, tu redressas beaucoup d'hommes, et fortifias des mains débiles,
| כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ | 4 |
ta parole releva ceux qui bronchaient, et tu raffermis les genoux qui pliaient.
| כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל | 5 |
Maintenant que ton tour vient, tu faiblis! maintenant que tu es atteint, tu es éperdu!
| הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך | 6 |
En ta crainte de Dieu ne te confies-tu pas, et ton espoir n'est-il pas l'innocence de ta vie?
| זכר-נא--מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו | 7 |
Eh! penses-y! quel innocent a péri, et où les justes ont-ils été détruits?
| כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו | 8 |
Ainsi que je l'ai vu, ceux qui cultivent le mal, et sèment la malice, l'ont pour récolte;
| מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו | 9 |
au souffle de Dieu ils périssent, et le vent de son courroux les consume;
| שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו | 10 |
le cri du lion, et la voix du rugissant, et les dents des lionceaux leur sont ôtés,
| ליש אבד מבלי-טרף ובני לביא יתפרדו | 11 |
le vieux lion périt faute de proie, et les petits de la lionne sont dispersés.
| ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו | 12 |
Mais une parole me fut dite à la dérobée, et mon oreille en a saisi le murmure.
| בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על-אנשים | 13 |
Les visions de la nuit agitaient mes pensées, à l'heure où le sommeil accable les humains:
| פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד | 14 |
une terreur me saisit avec un tremblement, et le frisson parcourut tous mes os;
| ורוח על-פני יחלף תסמר שערת בשרי | 15 |
et un esprit passa devant mon visage, et sur mon corps mes cheveux se dressèrent;
| יעמד ולא אכיר מראהו-- תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע | 16 |
une figure dont l'air m'est inconnu, s'arrêta en face de mes yeux; il y eut un frémissement, et j'entendis une voix:
| האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר-גבר | 17 |
« L'homme est-il juste devant Dieu, et le mortel, pur devant son créateur?
| הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה | 18 |
Voici, de ses serviteurs Il se défie, et dans ses anges mêmes Il trouve du péché;
| אף שכני בתי-חמר--אשר-בעפר יסודם ידכאום לפני-עש | 19 |
que sera-ce donc des habitants de maisons d'argile, dont les fondements posent sur la poudre? Ils sont détruits comme par la teigne,
| מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו | 20 |
d'un matin à un soir ils sont mis en pièces; sans qu'on y prenne garde, ils périssent pour toujours;
| הלא-נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה | 21 |
leur magnificence ne leur est-elle pas ôtée? Ils meurent, et n'ont pas la sagesse. »
