איוב 4

1 ויען אליפז התימני ויאמר

And Eliphaz the Temanite answereth and saith: —

2 הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל

Hath one tried a word with thee? — Thou art weary! And to keep in words who is able?

3 הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק

Lo, thou hast instructed many, And feeble hands thou makest strong.

4 כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ

The stumbling one do thy words raise up, And bowing knees thou dost strengthen.

5 כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל

But now, it cometh in unto thee, And thou art weary; It striketh unto thee, and thou art troubled.

6 הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך

Is not thy reverence thy confidence? Thy hope — the perfection of thy ways?

7 זכר-נא--מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו

Remember, I pray thee, Who, being innocent, hath perished? And where have the upright been cut off?

8 כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו

As I have seen — ploughers of iniquity, And sowers of misery, reap it!

9 מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו

From the breath of God they perish, And from the spirit of His anger consumed.

10 שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו

The roaring of a lion, And the voice of a fierce lion, And teeth of young lions have been broken.

11 ליש אבד מבלי-טרף ובני לביא יתפרדו

An old lion is perishing without prey, And the whelps of the lioness do separate.

12 ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו

And unto me a thing is secretly brought, And receive doth mine ear a little of it.

13 בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על-אנשים

In thoughts from visions of the night, In the falling of deep sleep on men,

14 פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד

Fear hath met me, and trembling, And the multitude of my bones caused to fear.

15 ורוח על-פני יחלף תסמר שערת בשרי

And a spirit before my face doth pass, Stand up doth the hair of my flesh;

16 יעמד ולא אכיר מראהו-- תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע

It standeth, and I discern not its aspect, A similitude [is] over-against mine eyes, Silence! and a voice I hear:

17 האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר-גבר

'Is mortal man than God more righteous? Than his Maker is a man cleaner?

18 הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה

Lo, in His servants He putteth no credence, Nor in His messengers setteth praise.'

19 אף שכני בתי-חמר--אשר-בעפר יסודם ידכאום לפני-עש

Also — the inhabitants of houses of clay, (Whose foundation [is] in the dust, They bruise them before a moth.)

20 מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו

From morning to evening are beaten down, Without any regarding, for ever they perish.

21 הלא-נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה

Hath not their excellency been removed with them? They die, and not in wisdom!