< איוב 39 >

הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר 1
Sai tu quando figliano le camozze e assisti al parto delle cerve?
תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה 2
Conti tu i mesi della loro gravidanza e sai tu quando devono figliare?
תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה 3
Si curvano e depongono i figli, metton fine alle loro doglie.
יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו 4
Robusti sono i loro figli, crescono in campagna, partono e non tornano più da esse.
מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח 5
Chi lascia libero l'asino selvatico e chi scioglie i legami dell'ònagro,
אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה 6
al quale ho dato la steppa per casa e per dimora la terra salmastra?
ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע 7
Del fracasso della città se ne ride e gli urli dei guardiani non ode.
יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש 8
Gira per le montagne, sua pastura, e va in cerca di quanto è verde.
היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך 9
Il bufalo si lascerà piegare a servirti o a passar la notte presso la tua greppia?
התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך 10
Potrai legarlo con la corda per fare il solco o fargli erpicare le valli dietro a te?
התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך 11
Ti fiderai di lui, perché la sua forza è grande e a lui affiderai le tue fatiche?
התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף 12
Conterai su di lui, che torni e raduni la tua messe sulla tua aia?
כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה 13
L'ala dello struzzo batte festante, ma è forse penna e piuma di cicogna?
כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם 14
Abbandona infatti alla terra le uova e sulla polvere le lascia riscaldare.
ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה 15
Dimentica che un piede può schiacciarle, una bestia selvatica calpestarle.
הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד 16
Tratta duramente i figli, come se non fossero suoi, della sua inutile fatica non si affanna,
כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה 17
perché Dio gli ha negato la saggezza e non gli ha dato in sorte discernimento.
כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו 18
Ma quando giunge il saettatore, fugge agitando le ali: si beffa del cavallo e del suo cavaliere.
התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה 19
Puoi tu dare la forza al cavallo e vestire di fremiti il suo collo?
התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה 20
Lo fai tu sbuffare come un fumaiolo? Il suo alto nitrito incute spavento.
יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק 21
Scalpita nella valle giulivo e con impeto va incontro alle armi.
ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב 22
Sprezza la paura, non teme, né retrocede davanti alla spada.
עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון 23
Su di lui risuona la faretra, il luccicar della lancia e del dardo.
ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר 24
Strepitando, fremendo, divora lo spazio e al suono della tromba più non si tiene.
בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה 25
Al primo squillo grida: «Aah!...» e da lontano fiuta la battaglia, gli urli dei capi, il fragor della mischia.
המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן 26
Forse per il tuo senno si alza in volo lo sparviero e spiega le ali verso il sud?
אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו 27
O al tuo comando l'aquila s'innalza e pone il suo nido sulle alture?
סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה 28
Abita le rocce e passa la notte sui denti di rupe o sui picchi.
משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו 29
Di lassù spia la preda, lontano scrutano i suoi occhi.
ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא 30
I suoi aquilotti succhiano il sangue e dove sono cadaveri, là essa si trova.

< איוב 39 >