< איוב 39 >
הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר | 1 |
Sai tu quando figliano le camozze e assisti al parto delle cerve?
תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה | 2 |
Conti tu i mesi della loro gravidanza e sai tu quando devono figliare?
תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה | 3 |
Si curvano e depongono i figli, metton fine alle loro doglie.
יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו | 4 |
Robusti sono i loro figli, crescono in campagna, partono e non tornano più da esse.
מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח | 5 |
Chi lascia libero l'asino selvatico e chi scioglie i legami dell'ònagro,
אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה | 6 |
al quale ho dato la steppa per casa e per dimora la terra salmastra?
ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע | 7 |
Del fracasso della città se ne ride e gli urli dei guardiani non ode.
יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש | 8 |
Gira per le montagne, sua pastura, e va in cerca di quanto è verde.
היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך | 9 |
Il bufalo si lascerà piegare a servirti o a passar la notte presso la tua greppia?
התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך | 10 |
Potrai legarlo con la corda per fare il solco o fargli erpicare le valli dietro a te?
התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך | 11 |
Ti fiderai di lui, perché la sua forza è grande e a lui affiderai le tue fatiche?
התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף | 12 |
Conterai su di lui, che torni e raduni la tua messe sulla tua aia?
כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה | 13 |
L'ala dello struzzo batte festante, ma è forse penna e piuma di cicogna?
כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם | 14 |
Abbandona infatti alla terra le uova e sulla polvere le lascia riscaldare.
ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה | 15 |
Dimentica che un piede può schiacciarle, una bestia selvatica calpestarle.
הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד | 16 |
Tratta duramente i figli, come se non fossero suoi, della sua inutile fatica non si affanna,
כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה | 17 |
perché Dio gli ha negato la saggezza e non gli ha dato in sorte discernimento.
כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו | 18 |
Ma quando giunge il saettatore, fugge agitando le ali: si beffa del cavallo e del suo cavaliere.
התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה | 19 |
Puoi tu dare la forza al cavallo e vestire di fremiti il suo collo?
התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה | 20 |
Lo fai tu sbuffare come un fumaiolo? Il suo alto nitrito incute spavento.
יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק | 21 |
Scalpita nella valle giulivo e con impeto va incontro alle armi.
ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב | 22 |
Sprezza la paura, non teme, né retrocede davanti alla spada.
עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון | 23 |
Su di lui risuona la faretra, il luccicar della lancia e del dardo.
ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר | 24 |
Strepitando, fremendo, divora lo spazio e al suono della tromba più non si tiene.
בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה | 25 |
Al primo squillo grida: «Aah!...» e da lontano fiuta la battaglia, gli urli dei capi, il fragor della mischia.
המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן | 26 |
Forse per il tuo senno si alza in volo lo sparviero e spiega le ali verso il sud?
אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו | 27 |
O al tuo comando l'aquila s'innalza e pone il suo nido sulle alture?
סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה | 28 |
Abita le rocce e passa la notte sui denti di rupe o sui picchi.
משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו | 29 |
Di lassù spia la preda, lontano scrutano i suoi occhi.
ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא | 30 |
I suoi aquilotti succhiano il sangue e dove sono cadaveri, là essa si trova.