הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר | 1 |
הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי־סָלַע חֹלֵל אַיָּלוֹת תִּשְׁמֹֽר׃ |
תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה | 2 |
תִּסְפֹּר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה וְיָדַעְתָּ עֵת לִדְתָּֽנָה׃ |
תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה | 3 |
תִּכְרַעְנָה יַלְדֵיהֶן תְּפַלַּחְנָה חֶבְלֵיהֶם תְּשַׁלַּֽחְנָה׃ |
יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו | 4 |
יַחְלְמוּ בְנֵיהֶם יִרְבּוּ בַבָּר יָצְאוּ וְלֹא־שָׁבוּ לָֽמוֹ׃ |
מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח | 5 |
מִי־שִׁלַּח פֶּרֶא חׇפְשִׁי וּמֹסְרוֹת עָרוֹד מִי פִתֵּֽחַ׃ |
אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה | 6 |
אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי עֲרָבָה בֵיתוֹ וּֽמִשְׁכְּנוֹתָיו מְלֵחָֽה׃ |
ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע | 7 |
יִשְׂחַק לַהֲמוֹן קִרְיָה תְּשֻׁאוֹת נֹגֵשׂ לֹא יִשְׁמָֽע׃ |
יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש | 8 |
יְתוּר הָרִים מִרְעֵהוּ וְאַחַר כׇּל־יָרוֹק יִדְרֽוֹשׁ׃ |
היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך | 9 |
הֲיֹאבֶה רֵּים עׇבְדֶךָ אִם־יָלִין עַל־אֲבוּסֶֽךָ׃ |
התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך | 10 |
הֲֽתִקְשׇׁר־רֵים בְּתֶלֶם עֲבֹתוֹ אִם־יְשַׂדֵּד עֲמָקִים אַחֲרֶֽיךָ׃ |
התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך | 11 |
הֲֽתִבְטַח־בּוֹ כִּֽי־רַב כֹּחוֹ וְתַעֲזֹב אֵלָיו יְגִיעֶֽךָ׃ |
התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף | 12 |
הֲתַאֲמִין בּוֹ כִּֽי־[יָשִׁיב] (ישוב) זַרְעֶךָ וְֽגׇרְנְךָ יֶאֱסֹֽף׃ |
כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה | 13 |
כְּנַף־רְנָנִים נֶעֱלָסָה אִם־אֶבְרָה חֲסִידָה וְנֹצָֽה׃ |
כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם | 14 |
כִּי־תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּצֶיהָ וְֽעַל־עָפָר תְּחַמֵּֽם׃ |
ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה | 15 |
וַתִּשְׁכַּח כִּי־רֶגֶל תְּזוּרֶהָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְדוּשֶֽׁהָ׃ |
הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד | 16 |
הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְּלֹא־לָהּ לְרִיק יְגִיעָהּ בְּלִי־פָֽחַד׃ |
כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה | 17 |
כִּי־הִשָּׁהּ אֱלוֹהַּ חׇכְמָה וְלֹא־חָלַק לָהּ בַּבִּינָֽה׃ |
כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו | 18 |
כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא תִּֽשְׂחַק לַסּוּס וּלְרֹכְבֽוֹ׃ |
התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה | 19 |
הֲתִתֵּן לַסּוּס גְּבוּרָה הֲתַלְבִּישׁ צַוָּארוֹ רַעְמָֽה׃ |
התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה | 20 |
הֲֽתַרְעִישֶׁנּוּ כָּֽאַרְבֶּה הוֹד נַחְרוֹ אֵימָֽה׃ |
יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק | 21 |
יַחְפְּרוּ בָעֵמֶק וְיָשִׂישׂ בְּכֹחַ יֵצֵא לִקְרַאת־נָֽשֶׁק׃ |
ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב | 22 |
יִשְׂחַק לְפַחַד וְלֹא יֵחָת וְלֹא־יָשׁוּב מִפְּנֵי־חָֽרֶב׃ |
עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון | 23 |
עָלָיו תִּרְנֶה אַשְׁפָּה לַהַב חֲנִית וְכִידֽוֹן׃ |
ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר | 24 |
בְּרַעַשׁ וְרֹגֶז יְגַמֶּא־אָרֶץ וְלֹא־יַאֲמִין כִּי־קוֹל שׁוֹפָֽר׃ |
בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה | 25 |
בְּדֵי שֹׁפָר ׀ יֹאמַר הֶאָח וּֽמֵרָחוֹק יָרִיחַ מִלְחָמָה רַעַם שָׂרִים וּתְרוּעָֽה׃ |
המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן | 26 |
הֲֽמִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר־נֵץ יִפְרֹשׂ כְּנָפָו לְתֵימָֽן׃ |
אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו | 27 |
אִם־עַל־פִּיךָ יַגְבִּיהַּ נָשֶׁר וְכִי יָרִים קִנּֽוֹ׃ |
סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה | 28 |
סֶלַע יִשְׁכֹּן וְיִתְלֹנָן עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָֽה׃ |
משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו | 29 |
מִשָּׁם חָֽפַר־אֹכֶל לְמֵרָחוֹק עֵינָיו יַבִּֽיטוּ׃ |
ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא | 30 |
וְאֶפְרֹחָו יְעַלְעוּ־דָם וּבַאֲשֶׁר חֲלָלִים שָׁם הֽוּא׃ |