< איוב 39 >
הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר | 1 |
Weißt du die Zeit, wann die Gemsen auf den Felsen gebären? oder hast du gemerkt, wann die Hinden schwanger gehen?
תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה | 2 |
Hast du gezählt ihre Monden, wann sie voll werden? oder weißt du die Zeit, wann sie gebären?
תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה | 3 |
Sie beugen sich, lassen los ihre Jungen und werden los ihre Wehen.
יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו | 4 |
Ihre Jungen werden feist und groß im Freien und gehen aus und kommen nicht wieder zu ihnen.
מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח | 5 |
Wer hat den Wildesel so frei lassen gehen, wer hat die Bande des Flüchtigen gelöst,
אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה | 6 |
dem ich die Einöde zum Hause gegeben habe und die Wüste zur Wohnung?
ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע | 7 |
Er verlacht das Getümmel der Stadt; das Pochen des Treibers hört er nicht.
יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש | 8 |
Er schaut nach den Bergen, da seine Weide ist, und sucht, wo es grün ist.
היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך | 9 |
Meinst du das Einhorn werde dir dienen und werde bleiben an deiner Krippe?
התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך | 10 |
Kannst du ihm dein Seil anknüpfen, die Furchen zu machen, daß es hinter dir brache in Tälern?
התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך | 11 |
Magst du dich auf das Tier verlassen, daß es so stark ist, und wirst es dir lassen arbeiten?
התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף | 12 |
Magst du ihm trauen, daß es deinen Samen dir wiederbringe und in deine Scheune sammle?
כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה | 13 |
Der Fittich des Straußes hebt sich fröhlich. Dem frommen Storch gleicht er an Flügeln und Federn.
כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם | 14 |
Doch läßt er seine Eier auf der Erde und läßt sie die heiße Erde ausbrüten.
ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה | 15 |
Er vergißt, daß sie möchten zertreten werden und ein wildes Tier sie zerbreche.
הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד | 16 |
Er wird so hart gegen seine Jungen, als wären sie nicht sein, achtet's nicht, daß er umsonst arbeitet.
כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה | 17 |
Denn Gott hat ihm die Weisheit genommen und hat ihm keinen Verstand zugeteilt.
כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו | 18 |
Zu der Zeit, da er hoch auffährt, verlacht er beide, Roß und Mann.
התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה | 19 |
Kannst du dem Roß Kräfte geben oder seinen Hals zieren mit seiner Mähne?
התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה | 20 |
Läßt du es aufspringen wie die Heuschrecken? Schrecklich ist sein prächtiges Schnauben.
יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק | 21 |
Es stampft auf den Boden und ist freudig mit Kraft und zieht aus, den Geharnischten entgegen.
ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב | 22 |
Es spottet der Furcht und erschrickt nicht und flieht vor dem Schwert nicht,
עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון | 23 |
wenngleich über ihm klingt der Köcher und glänzen beide, Spieß und Lanze.
ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר | 24 |
Es zittert und tobt und scharrt in die Erde und läßt sich nicht halten bei der Drommete Hall.
בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה | 25 |
So oft die Drommete klingt, spricht es: Hui! und wittert den Streit von ferne, das Schreien der Fürsten und Jauchzen.
המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן | 26 |
Fliegt der Habicht durch deinen Verstand und breitet seine Flügel gegen Mittag?
אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו | 27 |
Fliegt der Adler auf deinen Befehl so hoch, daß er sein Nest in der Höhe macht?
סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה | 28 |
In den Felsen wohnt er und bleibt auf den Zacken der Felsen und auf Berghöhen.
משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו | 29 |
Von dort schaut er nach der Speise, und seine Augen sehen ferne.
ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא | 30 |
Seine Jungen saufen Blut, und wo Erschlagene liegen, da ist er.