< איוב 39 >

הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר 1
Weißt du die Zeit, wann die Gemsen auf den Felsen gebären? oder hast du gemerkt, wann die Hinden schwanger gehen?
תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה 2
Hast du gezählt ihre Monden, wann sie voll werden? oder weißt du die Zeit, wann sie gebären?
תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה 3
Sie beugen sich, lassen los ihre Jungen und werden los ihre Wehen.
יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו 4
Ihre Jungen werden feist und groß im Freien und gehen aus und kommen nicht wieder zu ihnen.
מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח 5
Wer hat den Wildesel so frei lassen gehen, wer hat die Bande des Flüchtigen gelöst,
אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה 6
dem ich die Einöde zum Hause gegeben habe und die Wüste zur Wohnung?
ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע 7
Er verlacht das Getümmel der Stadt; das Pochen des Treibers hört er nicht.
יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש 8
Er schaut nach den Bergen, da seine Weide ist, und sucht, wo es grün ist.
היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך 9
Meinst du das Einhorn werde dir dienen und werde bleiben an deiner Krippe?
התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך 10
Kannst du ihm dein Seil anknüpfen, die Furchen zu machen, daß es hinter dir brache in Tälern?
התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך 11
Magst du dich auf das Tier verlassen, daß es so stark ist, und wirst es dir lassen arbeiten?
התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף 12
Magst du ihm trauen, daß es deinen Samen dir wiederbringe und in deine Scheune sammle?
כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה 13
Der Fittich des Straußes hebt sich fröhlich. Dem frommen Storch gleicht er an Flügeln und Federn.
כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם 14
Doch läßt er seine Eier auf der Erde und läßt sie die heiße Erde ausbrüten.
ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה 15
Er vergißt, daß sie möchten zertreten werden und ein wildes Tier sie zerbreche.
הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד 16
Er wird so hart gegen seine Jungen, als wären sie nicht sein, achtet's nicht, daß er umsonst arbeitet.
כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה 17
Denn Gott hat ihm die Weisheit genommen und hat ihm keinen Verstand zugeteilt.
כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו 18
Zu der Zeit, da er hoch auffährt, verlacht er beide, Roß und Mann.
התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה 19
Kannst du dem Roß Kräfte geben oder seinen Hals zieren mit seiner Mähne?
התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה 20
Läßt du es aufspringen wie die Heuschrecken? Schrecklich ist sein prächtiges Schnauben.
יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק 21
Es stampft auf den Boden und ist freudig mit Kraft und zieht aus, den Geharnischten entgegen.
ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב 22
Es spottet der Furcht und erschrickt nicht und flieht vor dem Schwert nicht,
עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון 23
wenngleich über ihm klingt der Köcher und glänzen beide, Spieß und Lanze.
ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר 24
Es zittert und tobt und scharrt in die Erde und läßt sich nicht halten bei der Drommete Hall.
בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה 25
So oft die Drommete klingt, spricht es: Hui! und wittert den Streit von ferne, das Schreien der Fürsten und Jauchzen.
המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן 26
Fliegt der Habicht durch deinen Verstand und breitet seine Flügel gegen Mittag?
אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו 27
Fliegt der Adler auf deinen Befehl so hoch, daß er sein Nest in der Höhe macht?
סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה 28
In den Felsen wohnt er und bleibt auf den Zacken der Felsen und auf Berghöhen.
משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו 29
Von dort schaut er nach der Speise, und seine Augen sehen ferne.
ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא 30
Seine Jungen saufen Blut, und wo Erschlagene liegen, da ist er.

< איוב 39 >