איוב 39

1 הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר

Weißt du die Gebärzeit der Steinböcke? Beobachtest du das Kreißen der Hindinnen?

2 תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה

Zählst du die Monde, die sie erfüllen, und weißt du die Zeit ihres Gebärens?

3 תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה

Sie krümmen sich, lassen ihre Jungen durchbrechen, entledigen sich ihrer Wehen.

4 יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו

Ihre Kinder werden stark, wachsen auf im Freien; sie gehen aus und kehren nicht zu ihnen zurück.

5 מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח

Wer hat den Wildesel frei entsandt, und wer gelöst die Bande des Wildlings,

6 אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה

zu dessen Hause ich die Steppe gemacht, und zu seinen Wohnungen das Salzland?

7 ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע

Er lacht des Getümmels der Stadt, das Geschrei des Treibers hört er nicht.

8 יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש

Was er auf den Bergen erspäht, ist seine Weide, und allem Grünen spürt er nach.

9 היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך

Wird der Wildochs dir dienen wollen, oder wird er an deiner Krippe übernachten?

10 התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך

Wirst du den Wildochs mit seinem Seile an die Furche binden, oder wird er hinter dir her die Talgründe eggen?

11 התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך

Wirst du ihm trauen, weil seine Kraft groß ist, und ihm deine Arbeit überlassen?

12 התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף

Wirst du auf ihn dich verlassen, daß er deine Saat heimbringe, und daß er das Getreide deiner Tenne einscheuere?

13 כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה

Fröhlich schwingt sich der Flügel der Straußin: ist es des Storches Fittich und Gefieder?

14 כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם

Denn sie überläßt ihre Eier der Erde und erwärmt sie auf dem Staube;

15 ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה

und sie vergißt, daß ein Fuß sie zerdrücken und das Getier des Feldes sie zertreten kann.

16 הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד

Sie behandelt ihre Kinder hart, als gehörten sie ihr nicht; ihre Mühe ist umsonst, es kümmert sie nicht.

17 כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה

Denn Gott ließ sie der Weisheit vergessen, und keinen Verstand teilte er ihr zu.

18 כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו

Zur Zeit, wenn sie sich in die Höhe peitscht, lacht sie des Rosses und seines Reiters.

19 התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה

Gibst du dem Rosse Stärke, bekleidest du seinen Hals mit der wallenden Mähne?

20 התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה

Machst du es aufspringen gleich der Heuschrecke? Sein prächtiges Schnauben ist Schrecken.

21 יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק

Es scharrt in der Ebene und freut sich der Kraft, zieht aus, den Waffen entgegen.

22 ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב

Es lacht der Furcht und erschrickt nicht, und kehrt vor dem Schwerte nicht um.

23 עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון

Auf ihm klirrt der Köcher, der blitzende Speer und Wurfspieß.

24 ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר

Mit Ungestüm und Zorn schlürft es den Boden, und läßt sich nicht halten, wenn die Posaune ertönt.

25 בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה

Beim Schall der Posaune ruft es: Hui! und aus der Ferne wittert es die Schlacht, den Donnerruf der Heerführer und das Feldgeschrei.

26 המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן

Schwingt sich der Habicht durch deinen Verstand empor, breitet seine Flügel aus gegen Süden?

27 אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו

Oder erhebt sich auf deinen Befehl der Adler, und baut in der Höhe sein Nest?

28 סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה

In den Felsen wohnt und verweilt er, auf Felsenzacken und den Spitzen der Berge.

29 משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו

Von dort aus erspäht er Nahrung, in die Ferne blicken seine Augen.

30 ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא

Und seine Jungen schlürfen Blut, und wo Erschlagene sind, da ist er.