< איוב 39 >
הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר | 1 |
Est-ce que tu connais le temps de l’enfantement des chèvres sauvages dans les rochers? ou as-tu observé des biches lorsqu’elles enfantaient?
תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה | 2 |
As-tu compté les mois de leur conception, et sais-tu le temps de leur enfantement?
תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה | 3 |
Elles se courbent pour mettre bas leur faon, et elles enfantent, et elles poussent des hurlements.
יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו | 4 |
Leurs petits se séparent et vont au pâturage; ils sortent et ne reviennent pas vers elles.
מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח | 5 |
Qui a laissé aller l’onagre libre, qui a rompu ses liens?
אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה | 6 |
Je lui ai donné dans la solitude une maison, et ses lieux de retraite dans une terre de sel.
ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע | 7 |
Il méprise la multitude d’une ville, et il n’entend pas le cri d’un exacteur.
יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש | 8 |
Il regarde de tous côtés les montagnes, lieux de son pâturage, et il cherche tous les herbages verts.
היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך | 9 |
Est-ce qu’un rhinocéros voudra te servir, ou demeurera-t-il à ton étable?
התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך | 10 |
Est-ce que tu lieras un rhinocéros à tes traits, pour qu’il laboure? ou rompra-t-il les glèbes des vallons après toi?
התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך | 11 |
Est-ce que tu auras confiance en sa grande force, et lui laisseras-tu tes travaux?
התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף | 12 |
Est-ce que tu croiras qu’il te rendra tes semailles et qu’il remplira ton aire?
כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה | 13 |
L’aile de l’autruche est semblable aux ailes du héron et de l’épervier.
כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם | 14 |
Quand elle abandonne ses œufs sur la terre, sera-ce toi, par hasard, qui les réchaufferas dans la poussière?
ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה | 15 |
Elle oublie qu’un pied les foulera, ou que la bête des champs les écrasera.
הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד | 16 |
Elle est dure pour ses petits, comme s’ils n’étaient pas les siens, elle a rendu son travail inutile, en les abandonnant, aucune crainte ne l’y obligeant.
כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה | 17 |
Car Dieu l’a privée de sagesse, et ne lui a pas donné l’intelligence.
כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו | 18 |
Dans l’occasion, elle élève en haut ses ailes; elle se rit du cheval et de celui qui le monte.
התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה | 19 |
Est-ce que tu donneras au cheval de la force, ou environneras-tu son cou de hennissements?
התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה | 20 |
Est-ce que tu le feras bondir comme les sauterelles? La gloire de ses naseaux est la terreur.
יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק | 21 |
Il creuse de son sabot la terre, il s’élance avec audace; il court au-devant des hommes armés;
ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב | 22 |
Il méprise la peur, il ne cède pas au glaive.
עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון | 23 |
Sur lui retentira le bruit du carquois, la lance étincellera ainsi que le bouclier.
ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר | 24 |
Bouillonnant et frémissant il dévore la terre, et ne tient aucun compte du bruit de la trompette, lorsqu’elle sonne le retour.
בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה | 25 |
Dès qu’il entend le clairon, il dit: Oh! il sent de loin une guerre, l’exhortation des chefs, et les cris confus d’une armée.
המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן | 26 |
Est-ce par ta sagesse que l’épervier se couvre de ses plumes, étendant ses ailes vers le midi?
אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו | 27 |
Est-ce à ton ordre que l’aigle s’élèvera, et placera son nid dans les lieux les plus élevés?
סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה | 28 |
C’est dans des pierres qu’il demeure, et c’est sur des rocs escarpés et des rochers inaccessibles qu’il fait son séjour.
משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו | 29 |
De là il contemple sa proie, et ses yeux voient de loin.
ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא | 30 |
Ses petits lécheront le sang, et partout où est un cadavre, soudain il est présent.