איוב 39

1 הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר

Connais-tu le temps où les chèvres sauvages font leurs petits? As-tu observé les biches quand elles mettent bas?

2 תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה

As-tu compté les mois de leur portée, et connais-tu l'époque de leur délivrance?

3 תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה

Elles se mettent à genoux, déposent leurs petits, et sont quittes de leurs douleurs.

4 יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו

Leurs faons se fortifient et grandissent dans les champs; ils s'en vont, et ne reviennent plus.

5 מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח

Qui a lâché l'onagre en liberté, qui a brisé les liens de l'âne sauvage,

6 אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה

à qui j'ai donné le désert pour maison, pour demeure la plaine salée?

7 ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע

Il méprise le tumulte des villes, il n'entend pas les cris d'un maître.

8 יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש

Il parcourt les montagnes pour trouver sa pâture, il y poursuit les moindres traces de verdure.

9 היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך

Le buffle voudra-t-il te servir, ou bien passera-t-il la nuit dans son étable?

10 התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך

L'attacheras-tu avec une corde au sillon, ou bien hersera-t-il derrière toi dans les vallées?

11 התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך

Te fieras-tu à lui parce qu'il est très fort, lui laisseras-tu faire tes travaux?

12 התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף

Compteras-tu sur lui pour rentrer ta moisson, pour recueillir le blé dans ton aire?

13 כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה

L'aile de l'autruche bat joyeusement; elle n'a ni l'aile pieuse ni le plumage de la cigogne.

14 כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם

Elle abandonne ses œufs à la terre, et les laisse chauffer sur le sable.

15 ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה

Elle oublie que le pied peut les fouler, la bête des champs les écraser.

16 הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד

Elle est dure pour ses petits, comme s'ils n'étaient pas siens; que son travail soit vain, elle ne s'en inquiète pas.

17 כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה

Car Dieu lui a refusé la sagesse, et ne lui a pas départi l'intelligence.

18 כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו

Mais quand elle se bat les flancs et prend son essor, elle se rit du cheval et du cavalier.

19 התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה

Est-ce toi qui donnes au cheval la vigueur, qui revêts son cou d'une crinière flottante,

20 התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה

qui le fais bondir comme la sauterelle? Son fier hennissement répand la terreur.

21 יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק

Il creuse du pied la terre, il est fier de sa force, il s'élance au-devant du combat.

22 ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב

Il se rit de la peur; rien ne l'effraie; il ne recule pas devant l'épée.

23 עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון

Sur lui résonne le carquois, la lance étincelante et le javelot.

24 ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר

Il frémit, il s'agite, il dévore le sol; il ne se contient plus quand la trompette sonne.

25 בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה

Au bruit de la trompette, il dit: « Allons! » De loin il flaire la bataille, la voix tonnante des chefs et les cris des guerriers.

26 המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן

Est-ce par ta sagesse que l'épervier prend son vol et déploie ses ailes vers le midi?

27 אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו

Est-ce à ton ordre que l'aigle s'élève, et fait son nid sur les hauteurs?

28 סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה

Il habite les rochers, il fixe sa demeure dans les dents de la pierre, sur les sommets.

29 משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו

De là, il guette sa proie, son regard perce au loin.

30 ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא

Ses petits s'abreuvent de sang; partout où il y a des cadavres, on le trouve.