< איוב 39 >

הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר 1
“Have you known the time of The bearing of the wild goats of the rock? Do you mark the bringing forth of does?
תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה 2
Do you number the months they fulfill? And have you known the time of their bringing forth?
תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה 3
They bow down, They bring forth their young ones safely, They cast forth their pangs.
יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו 4
Their young ones are safe, They grow up in the field, they have gone out, And have not returned to them.
מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח 5
Who has sent forth the wild donkey free? Indeed, who opened the bands of the wild donkey?
אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה 6
Whose house I have made the wilderness, And his dwellings the barren land,
ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע 7
He laughs at the multitude of a city, He does not hear the cries of an exactor.
יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש 8
The range of mountains [is] his pasture, And he seeks after every green thing.
היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך 9
Is a wild ox willing to serve you? Does he lodge by your crib?
התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך 10
Do you bind a wild ox in a furrow [with] his thick band? Does he harrow valleys after you?
התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך 11
Do you trust in him because his power [is] great? And do you leave your labor to him?
התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף 12
Do you trust in him That he brings back your seed, And gathers [it to] your threshing-floor?
כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה 13
[The] wing of the crying ostriches exults, but as a pinion and feather of a stork?
כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם 14
For she leaves her eggs on the earth, And she warms them on the dust,
ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה 15
And she forgets that a foot may press it, And a beast of the field treads it down.
הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד 16
It has hardened her young ones without her, Her labor [is] in vain, without fear.
כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה 17
For God has caused her to forget wisdom, And He has not given a portion To her in understanding;
כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו 18
At the time she lifts herself up on high, She laughs at the horse and his rider.
התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה 19
Do you give might to the horse? Do you clothe his neck [with] a mane?
התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה 20
Do you cause him to rush as a locust? The splendor of his snorting [is] terrible.
יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק 21
They dig in a valley, and he rejoices in power, He goes forth to meet the armor.
ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב 22
He laughs at fear, and is not frightened, And he does not turn back from the face of the sword.
עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון 23
Quiver rattles against him, The flame of a spear, and a javelin.
ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר 24
He swallows the ground with trembling and rage, And does not remain steadfast Because of the sound of a horn.
בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה 25
Among the horns he says, Aha, And from afar he smells battle, Roaring of princes and shouting.
המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן 26
By your understanding does a hawk fly? Does he spread his wings to the south?
אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו 27
At your command does an eagle go up high? Or lift up his nest?
סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה 28
He inhabits a rock, Indeed, he lodges on the tooth of a rock, and fortress.
משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו 29
From there he has sought food, His eyes look attentively to a far-off place,
ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא 30
And his brood sucks up blood, And where the pierced [are]—there [is] he!”

< איוב 39 >