איוב 39
| הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר | 1 |
Knowest thou the time when the wild goats bring forth among the rocks, or hast thou observed the hinds when they fawn?
| תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה | 2 |
Hast thou numbered the months of their conceiving, or knowest thou the time when they bring forth?
| תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה | 3 |
They bow themselves to bring forth young, and they cast them, and send forth roarings.
| יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו | 4 |
Their young are weaned and go to feed: they go forth, and return not to them.
| מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח | 5 |
Who hath sent out the wild ass free, and who hath loosed his bonds?
| אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה | 6 |
To whom I have given a house in the wilderness, and his dwellings in the barren land.
| ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע | 7 |
He scorneth the multitude of the city, he heareth not the cry of the driver.
| יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש | 8 |
He looketh round about the mountains of his pasture, and seeketh for every green thing.
| היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך | 9 |
Shall the rhinoceros be willing to serve thee, or will he stay at thy crib?
| התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך | 10 |
Canst thou bind the rhinoceros with thy thong to plough, or will he break the clods of the valleys after thee?
| התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך | 11 |
Wilt thou have confidence in his great strength, and leave thy labours to him?
| התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף | 12 |
Wilt thou trust him that he will render thee the seed, and gather it into thy barnfloor?
| כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה | 13 |
The wing of the ostrich is like the wings of the heron, and of the hawk.
| כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם | 14 |
When she leaveth her eggs on the earth, thou perhaps wilt warm them in the dust.
| ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה | 15 |
She forgetteth that the foot may tread upon them, or that the beasts of the field may break them.
| הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד | 16 |
She is hardened against her young ones, as though they were not hers, she hath laboured in vain, no fear constraining her.
| כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה | 17 |
For God hath deprived her of wisdom, neither hath he given her understanding.
| כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו | 18 |
When time shall be, she setteth up her wings on high: she scorneth the horse and his rider.
| התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה | 19 |
Wilt thou give strength to the horse, or clothe his neck with neighing?
| התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה | 20 |
Wilt thou lift him up like the locusts? the glory of his nostrils is terror.
| יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק | 21 |
He breaketh up the earth with his hoof, he pranceth boldly, he goeth forward to meet armed men.
| ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב | 22 |
He despiseth fear, he turneth not his back to the sword,
| עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון | 23 |
Above him shall the quiver rattle, the spear and shield shall glitter.
| ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר | 24 |
Chasing and raging he swalloweth the ground, neither doth he make account when the noise of the trumpet soundeth.
| בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה | 25 |
When he heareth the trumpet he saith: Ha, ha: he smelleth the battle afar off, the encouraging of the captains, and the shouting of the army.
| המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן | 26 |
Doth the hawk wax feathered by thy wisdom, spreading her wings to the south?
| אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו | 27 |
Will the eagle mount up at thy command, and make her nest in high places?
| סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה | 28 |
She abideth among the rocks, and dwelleth among cragged flints, and stony hills, where there is no access.
| משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו | 29 |
From thence she looketh for the prey, and her eyes behold afar off.
| ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא | 30 |
Her young ones shall suck up blood: and wheresoever the carcass shall be, she is immediately there.
