< איוב 39 >

הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר 1
Do thou know the time when the wild goats of the rock bring forth? Or can thou mark when the hinds do calve?
תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה 2
Can thou number the months that they fulfill? Or do thou know the time when they bring forth?
תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה 3
They bow themselves. They bring forth their young. They cast out their pains.
יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו 4
Their young ones become strong. They grow up in the open field. They go forth, and return not again.
מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח 5
Who has sent out the wild donkey free? Or who has loosed the bonds of the swift donkey
אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה 6
whose home I have made the wilderness, and the salt land his dwelling-place?
ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע 7
He scorns the tumult of the city, neither does he hear the shoutings of the driver.
יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש 8
The range of the mountains is his pasture, and he searches after every green thing.
היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך 9
Will the wild-ox be content to serve thee? Or will he abide by thy crib?
התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך 10
Can thou bind the wild-ox with his band in the furrow? Or will he harrow the valleys after thee?
התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך 11
Will thou trust him because his strength is great? Or will thou leave to him thy labor?
התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף 12
Will thou confide in him that he will bring home thy seed, and gather the grain of thy threshing-floor?
כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה 13
The wings of the ostrich wave proudly, but are they the pinions and plumage of love?
כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם 14
For she leaves her eggs on the ground, and warms them in the dust.
ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה 15
And she forgets that the foot may crush them, or that the wild beast may trample them.
הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד 16
She deals hardly with her young ones, as if they were not hers. Though her labor be in vain, she is without fear,
כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה 17
because God has deprived her of wisdom, nor has he imparted understanding to her.
כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו 18
The time she lifts up herself on high she scorns the horse and his rider.
התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה 19
Have thou given the horse his might? Have thou clothed his neck with the quivering mane?
התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה 20
Have thou made him to leap as a locust? The glory of his snorting is awesome.
יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק 21
He paws in the valley, and rejoices in his strength. He goes out to meet the armed men.
ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב 22
He mocks at fear, and is not dismayed. Neither does he turn back from the sword.
עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון 23
The quiver rattles against him, the flashing spear and the javelin.
ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר 24
He swallows the ground with fierceness and rage, nor does he believe that it is the voice of the trumpet.
בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה 25
As often as the trumpet sounds he says, Aha! And he smells the battle afar off, the thunder of the captains, and the shouting.
המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן 26
Is it by thy wisdom that the hawk soars, and stretches her wings toward the south?
אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו 27
Is it at thy command that the eagle mounts up, and makes her nest on high?
סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה 28
She dwells on the cliff, and makes her home upon the point of the cliff and the stronghold.
משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו 29
From there she spies out the prey. Her eyes behold it afar off.
ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא 30
Her young ones also suck up blood. And where the slain are, there is she.

< איוב 39 >