איוב 39
| הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר | 1 |
Kender du Tiden, da Stengeden føder, tager du Vare paa Hindenes Veer,
| תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה | 2 |
tæller du mon deres Drægtigheds Maaneder, kender du Tiden, de føder?
| תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה | 3 |
De lægger sig ned og føder og kaster Kuldet,
| יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו | 4 |
Ungerne trives, gror til i det frie, løber bort og kommer ej til dem igen.
| מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח | 5 |
Hvem slap Vildæslet løs, hvem løste mon Steppeæslets Reb,
| אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה | 6 |
som jeg gav Ørkenen til Hjem, den salte Steppe til Bolig?
| ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע | 7 |
Det ler ad Byens Larm og hører ej Driverens Skælden;
| יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש | 8 |
det ransager Bjerge, der har det sin Græsgang, det leder hvert Græsstraa op.
| היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך | 9 |
Er Vildoksen villig at trælle for dig, vil den staa ved din Krybbe om Natten?
| התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך | 10 |
Binder du Reb om dens Hals, pløjer den Furerne efter dig?
| התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך | 11 |
Stoler du paa dens store Kræfter; overlader du den din Høst?
| התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף | 12 |
Tror du, den kommer tilbage og samler din Sæd paa Loen?
| כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה | 13 |
Mon Strudsens Vinge er lam, eller mangler den Dækfjer og Dun,
| כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם | 14 |
siden den betror sine Æg til Jorden og lader dem varmes i Sandet,
| ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה | 15 |
tænker ej paa, at en Fod kan knuse dem, Vildtet paa Marken træde dem sønder?
| הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד | 16 |
Haard ved Ungerne er den, som var de ej dens; spildt er dens Møje, det ængster den ikke.
| כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה | 17 |
Thi Gud lod den glemme Visdom og gav den ej Del i Indsigt.
| כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו | 18 |
Naar Skytterne kommer, farer den bort, den ler ad Hest og Rytter.
| התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה | 19 |
Giver du Hesten Styrke, klæder dens Hals med Manke
| התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה | 20 |
og lærer den Græshoppens Spring? Dens stolte Prusten indgyder Rædsel.
| יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק | 21 |
Den skraber muntert i Dalen, gaar Brynjen væligt i Møde;
| ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב | 22 |
den ler ad Rædselen, frygter ikke og viger ikke for Sværdet;
| עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון | 23 |
Koggeret klirrer over den, Spydet og Køllen blinker;
| ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר | 24 |
den sluger Vejen med gungrende Vildskab, den tøjler sig ikke, naar Hornet lyder;
| בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה | 25 |
et Stød i Hornet, straks siger den: Huj! Den vejrer Kamp i det fjerne, Kampskrig og Førernes Raab.
| המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן | 26 |
Skyldes det Indsigt hos dig, at Falken svinger sig op og breder sin Vinge mod Sønden?
| אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו | 27 |
Skyldes det Bud fra dig, at Ørnen flyver højt og bygger sin højtsatte Rede?
| סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה | 28 |
Den bygger og bor paa Klipper, paa Klippens Tinde og Borg;
| משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו | 29 |
den spejder derfra efter Æde, viden om skuer dens Øjne.
| ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא | 30 |
Ungerne svælger i Blod; hvor Valen findes, der er den!
