איוב 39

1 הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר

Ved du Tiden, naar Stengederne føde? har du taget Vare paa, naar Hinderne ville føde?

2 תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה

Tæller du de Maaneder, som de fylde, eller ved du Tiden, naar de føde?

3 תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה

De bøje sig sammen, de føde deres Unger og kaste deres Byrde.

4 יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו

Deres Unger blive stærke, de blive store paa Marken, de gaa ud og komme ikke tilbage til dem.

5 מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח

Hvo har ladet Vildæselet ud i det frie? og hvo løste Skovæselets Baand,

6 אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה

hvilket jeg har givet den slette Mark til dets Hjem og Saltørkenen til dets Bo.

7 ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע

Det ler ad Stadens Tummel; det hører ikke Driverens Buldren.

8 יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש

Hvad det opsporer paa Bjergene, er dets Føde, og det søger efter alt det grønne.

9 היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך

Mon Enhjørningen har Lyst til at trælle for dig? mon den vil blive Natten over ved din Krybbe?

10 התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך

Kan du tvinge Enhjørningen ved dens Reb til at holde Furen? mon den vil harve Dalene efter dig?

11 התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך

Kan du forlade dig paa den, fordi dens Kraft er stor? og kan du overlade den dit Arbejde?

12 התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף

Kan du tro den til, at den vil føre dig din Sæd hjem og samle den hen til din Tærskeplads?

13 כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה

Strudsenes Vinge svinger sig lystigt; mon det er Storkens Vinge og Fjer?

14 כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם

Nej, den overlader sine Æg til Jorden og lader dem varmes i Støvet,

15 ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה

og den glemmer, at en Fod kunde trykke dem i Stykker, og et vildt Dyr paa Marken søndertræde dem.

16 הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד

Den handler haardt med sine Unger, som vare de ikke dens egne; er dens Møje end forgæves, er den uden Frygt.

17 כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה

Thi Gud har ladet den glemme Visdom og har ikke givet den Del i Forstand.

18 כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו

Paa den Tid, naar den svinger sig i Højden, da beler den Hesten og den, der rider paa den.

19 התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה

Kan du give Hesten Styrke eller klæde dens Hals med flagrende Manke?

20 התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה

Kan du gøre, at den springer som Græshoppen? dens prægtige Prusten er forfærdelig.

21 יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק

Den skraber i Dalen og fryder sig i Kraft; den farer frem imod den, som bærer Rustning

22 ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב

Den ler ad Frygt og forskrækkes ikke og vender ikke tilbage for Sværdets Skyld.

23 עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון

Pilekoggeret klirrer over den, ja, det blinkende Jern paa Spyd og Glavind.

24 ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר

Med Bulder og Fnysen sluger den Vejen og bliver ikke staaende stille, naar Trompetens Lyd høres.

25 בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה

Saa snart Trompeten lyder, siger den: Hui! og lugter Krigen i det fjerne, Fyrsternes Raab og Krigstummelen.

26 המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן

Er det efter din Forstand, at Spurvehøgen flyver, udbreder sine Vinger imod Sønden?

27 אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו

Eller er det efter din Befaling, at Ørnen flyver højt og bygger sin Rede i det høje?

28 סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה

Den bor paa Klippen og bliver der om Natten, paa Tinden af en Klippe og Borg.

29 משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו

Derfra spejder den efter Føde; dens Øjne se ud i det fjerne,

30 ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא

og dens Unger drikke Blod; og hvor der er ihjelslagne, der er den.