איוב 39
| הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר | 1 |
Víš-li, kterého času rodí kamsíkové, a laň ku porodu pracující spatřil-lis?
| תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה | 2 |
Máš-li v počtu měsíce, kteréž vyplňují? Znáš-li, pravím, čas porodu jejich?
| תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה | 3 |
Jak se kladou, plod svůj utiskají, a s bolestí ho pozbývají?
| יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו | 4 |
Jak se zmocňují mladí jejich, i odchovávají picí polní, a vycházejíce, nenavracují se k nim?
| מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח | 5 |
Kdo propustil zvěř, aby byla svobodná? A řemení divokého osla kdo rozvázal?
| אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה | 6 |
Jemuž jsem dal pustinu místo domu jeho, a místo příbytku jeho zemi slatinnou.
| ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע | 7 |
Posmívá se hluku městskému, a na křikání toho, kdož by jej honil, nic nedbá.
| יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש | 8 |
To, což nachází v horách, jest pastva jeho; nebo toliko zeliny hledá.
| היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך | 9 |
Svolí-liž jednorožec, aby tobě sloužil, a u jeslí tvých aby nocoval?
| התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך | 10 |
Připřáhneš-liž provazem jednorožce k orání? Bude-liž vláčeti brázdy za tebou?
| התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך | 11 |
Zdaž se na něj ubezpečíš, proto že jest veliká síla jeho, a poručíš jemu svou práci?
| התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף | 12 |
Zdaž se jemu dověříš, že sveze semeno tvé, a na humno tvé shromáždí?
| כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה | 13 |
Ty-lis dal pávům křídlo pěkné, aneb péro čápu neb pstrosu?
| כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם | 14 |
A že opouští na zemi vejce svá, ačkoli je v prachu osedí,
| ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה | 15 |
Nic nemysle, že by je noha potlačiti, aneb zvěř polní pošlapati mohla?
| הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד | 16 |
Tak se zatvrzuje k mladým svým, jako by jich neměl; jako by neužitečná byla práce jeho, tak jest bez starosti.
| כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה | 17 |
Nebo nedal jemu Bůh moudrosti, aniž mu udělil rozumnosti.
| כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו | 18 |
Časem svým zhůru se vznášeje, posmívá se koni i jezdci jeho.
| התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה | 19 |
Zdaž ty dáti můžeš koni sílu? Ty-li ozdobíš šíji jeho řehtáním?
| התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה | 20 |
Zdali jej zastrašíš jako kobylku? Anobrž frkání chřípí jeho strašlivé jest.
| יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק | 21 |
Kopá důl, a pléše v síle své, vycházeje vstříc i zbroji.
| ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב | 22 |
Směje se strachu, aniž se leká, aniž ustupuje zpátkem před ostrostí meče,
| עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון | 23 |
Ač i toul na něm chřestí, a blyští se dřevce a kopí.
| ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר | 24 |
S hřmotem a s hněvem kopá zemi, aniž pokojně stojí k zvuku trouby.
| בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה | 25 |
Anobrž k zvuku trouby řehce, a zdaleka cítí boj, hluk knížat a prokřikování.
| המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן | 26 |
Zdali podlé rozumu tvého létá jestřáb, roztahuje křídla svá na poledne?
| אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו | 27 |
Zdali k rozkazu tvému zhůru se vznáší orlice, a vysoko se hnízdí?
| סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה | 28 |
Na skále přebývá, přebývá na špičaté skále jako na hradě,
| משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו | 29 |
Odkudž hledá pokrmu, kterýž z daleka očima svýma spatřuje.
| ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא | 30 |
Ano i mladí její střebí krev, a kde těla mrtvá, tu i ona jest.
