הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר | 1 |
תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה | 2 |
תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה | 3 |
יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו | 4 |
מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח | 5 |
אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה | 6 |
ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע | 7 |
יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש | 8 |
היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך | 9 |
התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך | 10 |
התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך | 11 |
התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף | 12 |
כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה | 13 |
כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם | 14 |
ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה | 15 |
הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד | 16 |
כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה | 17 |
כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו | 18 |
התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה | 19 |
התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה | 20 |
יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק | 21 |
ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב | 22 |
עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון | 23 |
ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר | 24 |
בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה | 25 |
המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן | 26 |
אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו | 27 |
סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה | 28 |
משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו | 29 |
ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא | 30 |