איוב 38

1 ויען-יהוה את-איוב מנהסערה (מן הסערה) ויאמר

L’Éternel répondit à Job du milieu de la tempête et dit:

2 מי זה מחשיך עצה במלין-- בלי-דעת

Qui est celui qui obscurcit mes desseins Par des discours sans intelligence?

3 אזר-נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני

Ceins tes reins comme un vaillant homme; Je t’interrogerai, et tu m’instruiras.

4 איפה היית ביסדי-ארץ הגד אם-ידעת בינה

Où étais-tu quand je fondais la terre? Dis-le, si tu as de l’intelligence.

5 מי-שם ממדיה כי תדע או מי-נטה עליה קו

Qui en a fixé les dimensions, le sais-tu? Ou qui a étendu sur elle le cordeau?

6 על-מה אדניה הטבעו או מי-ירה אבן פנתה

Sur quoi ses bases sont-elles appuyées? Ou qui en a posé la pierre angulaire,

7 ברן-יחד כוכבי בקר ויריעו כל-בני אלהים

Alors que les étoiles du matin éclataient en chants d’allégresse, Et que tous les fils de Dieu poussaient des cris de joie?

8 ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא

Qui a fermé la mer avec des portes, Quand elle s’élança du sein maternel;

9 בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו

Quand je fis de la nuée son vêtement, Et de l’obscurité ses langes;

10 ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים

Quand je lui imposai ma loi, Et que je lui mis des barrières et des portes;

11 ואמר--עד-פה תבוא ולא תסיף ופא-ישית בגאון גליך

Quand je dis: Tu viendras jusqu’ici, tu n’iras pas au-delà; Ici s’arrêtera l’orgueil de tes flots?

12 המימיך צוית בקר ידעתה שחר (ידעת השחר) מקמו

Depuis que tu existes, as-tu commandé au matin? As-tu montré sa place à l’aurore,

13 לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה

Pour qu’elle saisisse les extrémités de la terre, Et que les méchants en soient secoués;

14 תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש

Pour que la terre se transforme comme l’argile qui reçoit une empreinte, Et qu’elle soit parée comme d’un vêtement;

15 וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר

Pour que les méchants soient privés de leur lumière, Et que le bras qui se lève soit brisé?

16 הבאת עד-נבכי-ים ובחקר תהום התהלכת

As-tu pénétré jusqu’aux sources de la mer? T’es-tu promené dans les profondeurs de l’abîme?

17 הנגלו לך שערי-מות ושערי צלמות תראה

Les portes de la mort t’ont-elles été ouvertes? As-tu vu les portes de l’ombre de la mort?

18 התבננת עד-רחבי-ארץ הגד אם-ידעת כלה

As-tu embrassé du regard l’étendue de la terre? Parle, si tu sais toutes ces choses.

19 אי-זה הדרך ישכן-אור וחשך אי-זה מקמו

Où est le chemin qui conduit au séjour de la lumière? Et les ténèbres, où ont-elles leur demeure?

20 כי תקחנו אל-גבולו וכי-תבין נתיבות ביתו

Peux-tu les saisir à leur limite, Et connaître les sentiers de leur habitation?

21 ידעת כי-אז תולד ומספר ימיך רבים

Tu le sais, car alors tu étais né, Et le nombre de tes jours est grand!

22 הבאת אל-אצרות שלג ואוצרות ברד תראה

Es-tu parvenu jusqu’aux amas de neige? As-tu vu les dépôts de grêle,

23 אשר-חשכתי לעת-צר ליום קרב ומלחמה

Que je tiens en réserve pour les temps de détresse, Pour les jours de guerre et de bataille?

24 אי-זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי-ארץ

Par quel chemin la lumière se divise-t-elle, Et le vent d’orient se répand-il sur la terre?

25 מי-פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות

Qui a ouvert un passage à la pluie, Et tracé la route de l’éclair et du tonnerre,

26 להמטיר על-ארץ לא-איש-- מדבר לא-אדם בו

Pour que la pluie tombe sur une terre sans habitants, Sur un désert où il n’y a point d’hommes;

27 להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא

Pour qu’elle abreuve les lieux solitaires et arides, Et qu’elle fasse germer et sortir l’herbe?

28 היש-למטר אב או מי-הוליד אגלי-טל

La pluie a-t-elle un père? Qui fait naître les gouttes de la rosée?

29 מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו

Du sein de qui sort la glace, Et qui enfante le frimas du ciel,

30 כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו

Pour que les eaux se cachent comme une pierre, Et que la surface de l’abîme soit enchaînée?

31 התקשר מעדנות כימה או-משכות כסיל תפתח

Noues-tu les liens des Pléiades, Ou détaches-tu les cordages de l’Orion?

32 התציא מזרות בעתו ועיש על-בניה תנחם

Fais-tu paraître en leur temps les signes du zodiaque, Et conduis-tu la Grande Ourse avec ses petits?

33 הידעת חקות שמים אם-תשים משטרו בארץ

Connais-tu les lois du ciel? Règles-tu son pouvoir sur la terre?

34 התרים לעב קולך ושפעת-מים תכסך

Élèves-tu la voix jusqu’aux nuées, Pour appeler à toi des torrents d’eaux?

35 התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו

Lances-tu les éclairs? Partent-ils? Te disent-ils: Nous voici?

36 מי-שת בטחות חכמה או מי-נתן לשכוי בינה

Qui a mis la sagesse dans le cœur, Ou qui a donné l’intelligence à l’esprit?

37 מי-יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב

Qui peut avec sagesse compter les nuages, Et verser les outres des cieux,

38 בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו

Pour que la poussière se mette à ruisseler, Et que les mottes de terre se collent ensemble?

39 התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא

Chasses-tu la proie pour la lionne, Et apaises-tu la faim des lionceaux,

40 כי-ישחו במעונות ישבו בסכה למו-ארב

Quand ils sont couchés dans leur tanière, Quand ils sont en embuscade dans leur repaire?

41 מי יכין לערב צידו כי-ילדו אל-אל ישועו יתעו לבלי-אכל

Qui prépare au corbeau sa pâture, Quand ses petits crient vers Dieu, Quand ils sont errants et affamés?