איוב 38

1 ויען-יהוה את-איוב מנהסערה (מן הסערה) ויאמר

Et l’Éternel répondit à Job du milieu du tourbillon, et dit:

2 מי זה מחשיך עצה במלין-- בלי-דעת

Qui est celui-ci qui obscurcit le conseil par des discours sans connaissance?

3 אזר-נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני

Ceins tes reins comme un homme, et je t’interrogerai et tu m’instruiras!

4 איפה היית ביסדי-ארץ הגד אם-ידעת בינה

Où étais-tu quand j’ai fondé la terre? Déclare-le-moi, si tu as de l’intelligence.

5 מי-שם ממדיה כי תדע או מי-נטה עליה קו

Qui lui a établi sa mesure, – si tu le sais? Ou qui a étendu le cordeau sur elle?

6 על-מה אדניה הטבעו או מי-ירה אבן פנתה

Sur quoi ses bases sont-elles assises, ou qui a placé sa pierre angulaire,

7 ברן-יחד כוכבי בקר ויריעו כל-בני אלהים

Quand les étoiles du matin chantaient ensemble, et que tous les fils de Dieu éclataient de joie?

8 ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא

Et qui a renfermé la mer dans des portes, quand elle rompit [les bornes] et sortit de la matrice,

9 בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו

Quand je fis de la nuée son vêtement, et de l’obscurité ses langes;

10 ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים

Quand je lui découpai ses limites et lui mis des barres et des portes,

11 ואמר--עד-פה תבוא ולא תסיף ופא-ישית בגאון גליך

Et que je dis: Tu viendras jusqu’ici et tu n’iras pas plus loin, et ici s’arrêtera l’orgueil de tes flots?

12 המימיך צוית בקר ידעתה שחר (ידעת השחר) מקמו

As-tu, de ta vie, commandé au matin? As-tu montré à l’aube du jour sa place,

13 לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה

Pour qu’elle saisisse les bords de la terre, et que les méchants en soient secoués?

14 תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש

Elle se change comme l’argile d’un sceau, et [toutes choses] se présentent parées comme d’un vêtement;

15 וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר

Et leur lumière est ôtée aux méchants, et le bras levé est cassé.

16 הבאת עד-נבכי-ים ובחקר תהום התהלכת

Es-tu allé aux sources de la mer, et t’es-tu promené dans les profondeurs de l’abîme?

17 הנגלו לך שערי-מות ושערי צלמות תראה

Les portes de la mort se sont-elles découvertes à toi? Et as-tu vu les portes de l’ombre de la mort?

18 התבננת עד-רחבי-ארץ הגד אם-ידעת כלה

Ton regard a-t-il pénétré jusque dans les vastes espaces de la terre? Dis-le, si tu connais tout cela.

19 אי-זה הדרך ישכן-אור וחשך אי-זה מקמו

Où est le chemin vers le séjour de la lumière? et les ténèbres, où est leur place?

20 כי תקחנו אל-גבולו וכי-תבין נתיבות ביתו

Pour que tu les prennes à leur limite, et que tu connaisses les sentiers de leur maison?

21 ידעת כי-אז תולד ומספר ימיך רבים

Tu le sais, car tu étais né alors, et le nombre de tes jours est grand!

22 הבאת אל-אצרות שלג ואוצרות ברד תראה

Es-tu allé aux trésors de la neige, et as-tu vu les trésors de la grêle,

23 אשר-חשכתי לעת-צר ליום קרב ומלחמה

Que j’ai mis en réserve pour le temps de la détresse, pour le jour du combat et de la guerre?

24 אי-זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי-ארץ

Par quel chemin se distribue la lumière, et le vent d’orient se répand-il sur la terre?

25 מי-פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות

Qui a découpé des canaux aux torrents de pluie, et un chemin à l’éclair des tonnerres,

26 להמטיר על-ארץ לא-איש-- מדבר לא-אדם בו

Pour faire pleuvoir sur une terre où il n’y a personne, sur le désert où il n’y a pas d’hommes;

27 להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא

Pour rassasier les lieux désolés et déserts, pour faire germer les pousses de l’herbe?

28 היש-למטר אב או מי-הוליד אגלי-טל

La pluie a-t-elle un père? ou qui engendre les gouttes de la rosée?

29 מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו

Du sein de qui sort la glace? et le frimas des cieux, qui l’enfante?

30 כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו

Devenues pierre, les eaux se cachent, et la surface de l’abîme se prend.

31 התקשר מעדנות כימה או-משכות כסיל תפתח

Peux-tu serrer les liens des Pléiades, ou détacher les cordes d’Orion?

32 התציא מזרות בעתו ועיש על-בניה תנחם

Fais-tu sortir les signes du zodiaque en leurs saisons, et mènes-tu la grande Ourse avec ses filles?

33 הידעת חקות שמים אם-תשים משטרו בארץ

Connais-tu les lois des cieux, ou établis-tu leur empire sur la terre?

34 התרים לעב קולך ושפעת-מים תכסך

Peux-tu élever ta voix vers les nuages, en sorte que des torrents d’eau te couvrent?

35 התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו

As-tu lancé la foudre, en sorte qu’elle soit allée et t’ait dit: Me voici?

36 מי-שת בטחות חכמה או מי-נתן לשכוי בינה

Qui a mis la sagesse dans les reins, ou qui donna l’intelligence à l’esprit?

37 מי-יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב

Qui a compté les nuages dans [sa] sagesse? et qui verse les outres des cieux,

38 בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו

Quand la poussière coule comme du métal en fusion et que les mottes se soudent entre elles?

39 התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא

Est-ce toi qui chasses la proie pour la lionne, et qui rassasies l’appétit des lionceaux,

40 כי-ישחו במעונות ישבו בסכה למו-ארב

Quand ils sont couchés dans leurs tanières [et] se tiennent aux aguets dans leur fourré?

41 מי יכין לערב צידו כי-ילדו אל-אל ישועו יתעו לבלי-אכל

Qui prépare au corbeau sa pâture quand ses petits crient à Dieu [et] qu’ils errent sans nourriture?