< איוב 38 >
ויען-יהוה את-איוב מנהסערה (מן הסערה) ויאמר | 1 |
Alors Yahweh répondit à Job du sein de la tempête, et dit:
מי זה מחשיך עצה במלין-- בלי-דעת | 2 |
Quel est celui qui obscurcit ainsi le plan divin, par des discours sans intelligence?
אזר-נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני | 3 |
Ceins tes reins, comme un homme: je vais t’interroger, et tu m’instruiras.
איפה היית ביסדי-ארץ הגד אם-ידעת בינה | 4 |
Où étais-tu quand je posais les fondements de la terre? Dis-le, si tu as l’intelligence.
מי-שם ממדיה כי תדע או מי-נטה עליה קו | 5 |
Qui en a fixé les dimensions? Le sais-tu? Qui a tendu sur elle cordeau?
על-מה אדניה הטבעו או מי-ירה אבן פנתה | 6 |
Sur quoi ses bases reposent-elles, ou qui en a posé la pierre angulaire,
ברן-יחד כוכבי בקר ויריעו כל-בני אלהים | 7 |
quand les astres du matin chantaient en chœur, et que tous les fils de Dieu poussaient des cris d’allégresse?
ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא | 8 |
Qui a fermé la mer avec des portes, lorsqu’elle sortit impétueuse du sein maternel;
בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו | 9 |
quand je lui donnai les nuages pour vêtements, et pour langes d’épais brouillards;
ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים | 10 |
quand je lui imposai ma loi, que je lui mis des portes et des verrous,
ואמר--עד-פה תבוא ולא תסיף ופא-ישית בגאון גליך | 11 |
et que je lui dis: « Tu viendras jusqu’ici, non au delà; ici s’arrêtera l’orgueil de tes flots »?
המימיך צוית בקר ידעתה שחר (ידעת השחר) מקמו | 12 |
As-tu, depuis que tu existes, commandé au matin? As-tu indiqué sa place à l’aurore,
לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה | 13 |
pour qu’elle saisisse les extrémités de la terre et qu’elle en secoue les méchants;
תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש | 14 |
pour que la terre prenne forme, comme l’argile sous le cachet, et qu’elle se montre parée comme d’un vêtement;
וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר | 15 |
pour que les malfaiteurs soient privés de leur lumière, et que le bras levé pour le crime soit brisé?
הבאת עד-נבכי-ים ובחקר תהום התהלכת | 16 |
Es-tu descendu jusqu’aux sources de la mer, t’es-tu promené dans les profondeurs de l’abîme?
הנגלו לך שערי-מות ושערי צלמות תראה | 17 |
Les portes de la mort se sont-elles ouvertes devant toi, as-tu vu les portes du sombre séjour?
התבננת עד-רחבי-ארץ הגד אם-ידעת כלה | 18 |
As-tu embrassé l’étendue de la terre? Parle, si tu sais toutes ces choses.
אי-זה הדרך ישכן-אור וחשך אי-זה מקמו | 19 |
Où est le chemin qui conduit au séjour de la lumière, et où se trouve la demeure des ténèbres?
כי תקחנו אל-גבולו וכי-תבין נתיבות ביתו | 20 |
Tu pourrais les saisir en leur domaine, tu connais les sentiers de leur séjour!...
ידעת כי-אז תולד ומספר ימיך רבים | 21 |
Tu le sais sans doute, puisque tu étais né avant elles; le nombre de tes jours est si grand!...
הבאת אל-אצרות שלג ואוצרות ברד תראה | 22 |
Es-tu entré dans les trésors de la neige? As-tu vu les réservoirs de la grêle,
אשר-חשכתי לעת-צר ליום קרב ומלחמה | 23 |
que je tiens prêts pour le temps de la détresse, pour les jours de la guerre et du combat?
אי-זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי-ארץ | 24 |
Par quelle voie la lumière se divise-t-elle, et le vent d’orient se répand-il sur la terre?
מי-פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות | 25 |
Qui a ouvert des canaux aux ondées, et tracé une route aux feux du tonnerre,
להמטיר על-ארץ לא-איש-- מדבר לא-אדם בו | 26 |
afin que la pluie tombe sur une terre inhabitée, sur le désert où il n’y a pas d’hommes;
להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא | 27 |
pour qu’elle arrose la plaine vaste et vide, et y fasse germer l’herbe verte!
היש-למטר אב או מי-הוליד אגלי-טל | 28 |
La pluie a-t-elle un père? Qui engendre les gouttes de la rosée?
מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו | 29 |
De quel sein sort la glace? Et le givre du ciel, qui l’enfante,
כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו | 30 |
pour que les eaux durcissent comme la pierre, et que la surface de l’abîme se solidifie?
התקשר מעדנות כימה או-משכות כסיל תפתח | 31 |
Est-ce toi qui serres les liens des Pléiades, ou pourrais-tu relâcher les chaînes d’Orion?
התציא מזרות בעתו ועיש על-בניה תנחם | 32 |
Est-ce toi qui fais lever les constellations en leur temps, qui conduis l’Ourse avec ses petits?
הידעת חקות שמים אם-תשים משטרו בארץ | 33 |
Connais-tu les lois du ciel, règles-tu ses influences sur la terre?
התרים לעב קולך ושפעת-מים תכסך | 34 |
Elèves-tu ta voix jusque dans les nues, pour que des torrents d’eau tombent sur toi?
התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו | 35 |
Est-ce toi qui lâches les éclairs pour qu’ils partent, et te disent-ils: « Nous voici! »
מי-שת בטחות חכמה או מי-נתן לשכוי בינה | 36 |
Qui a mis la sagesse dans les nuées, ou qui a donné l’intelligence aux météores?
מי-יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב | 37 |
Qui peut exactement compter les nuées, incliner les urnes du ciel,
בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו | 38 |
pour que la poussière se forme en masse solide et que les glèbes adhèrent ensemble?
התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא | 39 |
Est-ce toi qui chasses pour la lionne sa proie, qui rassasies la faim des lionceaux,
כי-ישחו במעונות ישבו בסכה למו-ארב | 40 |
quand ils sont couchés dans leur tanière, qu’ils se tiennent en embuscade dans le taillis?
מי יכין לערב צידו כי-ילדו אל-אל ישועו יתעו לבלי-אכל | 41 |
Qui prépare au corbeau sa pâture, quand ses petits crient vers Dieu, qu’ils errent çà et là, sans nourriture?