< איוב 38 >
ויען-יהוה את-איוב מנהסערה (מן הסערה) ויאמר | 1 |
Forsothe the Lord answeride fro the whirlewynd to Joob,
מי זה מחשיך עצה במלין-- בלי-דעת | 2 |
and seide, Who is this man, wlappynge sentences with vnwise wordis?
אזר-נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני | 3 |
Girde thou as a man thi leendis; Y schal axe thee, and answere thou to me.
איפה היית ביסדי-ארץ הגד אם-ידעת בינה | 4 |
Where were thou, whanne Y settide the foundementis of erthe? schewe thou to me, if thou hast vndurstondyng.
מי-שם ממדיה כי תדע או מי-נטה עליה קו | 5 |
Who settide mesures therof, if thou knowist? ethir who stretchide forth a lyne theronne?
על-מה אדניה הטבעו או מי-ירה אבן פנתה | 6 |
On what thing ben the foundementis therof maad fast? ether who sente doun the corner stoon therof,
ברן-יחד כוכבי בקר ויריעו כל-בני אלהים | 7 |
whanne the morew sterris herieden me togidere, and alle the sones of God sungun ioyfuli?
ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא | 8 |
Who closide togidere the see with doris, whanne it brak out comynge forth as of the wombe?
בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו | 9 |
Whanne Y settide a cloude the hilyng therof, and Y wlappide it with derknesse, as with clothis of yong childhed.
ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים | 10 |
Y cumpasside it with my termes, and Y settide a barre, and doris;
ואמר--עד-פה תבוא ולא תסיף ופא-ישית בגאון גליך | 11 |
and Y seide, `Til hidur thou schalt come, and thou schalt not go forth ferthere; and here thou schalt breke togidere thi bolnynge wawis.
המימיך צוית בקר ידעתה שחר (ידעת השחר) מקמו | 12 |
Whethir aftir thi birthe thou comaundist to the bigynnyng of dai, and schewidist to the morewtid his place?
לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה | 13 |
Whethir thou heldist schakynge togidere the laste partis of erthe, and schakedist awei wickid men therfro?
תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש | 14 |
A seeling schal be restorid as cley, and it schal stonde as a cloth.
וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר | 15 |
The liyt of wickid men schal be takun awey fro hem, and an hiy arm schal be brokun.
הבאת עד-נבכי-ים ובחקר תהום התהלכת | 16 |
Whethir thou entridist in to the depthe of the see, and walkidist in the laste partis of the occian?
הנגלו לך שערי-מות ושערי צלמות תראה | 17 |
Whether the yatis of deeth ben openyd to thee, and `siest thou the derk doris?
התבננת עד-רחבי-ארץ הגד אם-ידעת כלה | 18 |
Whethir thou hast biholde the brede of erthe? Schewe thou to me, if thou knowist alle thingis,
אי-זה הדרך ישכן-אור וחשך אי-זה מקמו | 19 |
in what weie the liyt dwellith, and which is the place of derknesse;
כי תקחנו אל-גבולו וכי-תבין נתיבות ביתו | 20 |
that thou lede ech thing to hise termes, and thou vndurstonde the weies of his hows.
ידעת כי-אז תולד ומספר ימיך רבים | 21 |
Wistist thou thanne, that thou schuldist be borun, and knew thou the noumbre of thi daies?
הבאת אל-אצרות שלג ואוצרות ברד תראה | 22 |
Whethir thou entridist in to the tresours of snow, ether biheldist thou the tresours of hail?
אשר-חשכתי לעת-צר ליום קרב ומלחמה | 23 |
whiche thingis Y made redy in to the tyme of an enemy, in to the dai of fiytyng and of batel.
אי-זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי-ארץ | 24 |
Bi what weie is the liyt spred abrood, heete is departid on erthe?
מי-פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות | 25 |
Who yaf cours to the strongeste reyn,
להמטיר על-ארץ לא-איש-- מדבר לא-אדם בו | 26 |
and weie of the thundur sownynge? That it schulde reyne on the erthe with out man in desert, where noon of deedli men dwellith?
להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא | 27 |
That it schulde fille a lond with out weie and desolat, and schulde brynge forth greene eerbis?
היש-למטר אב או מי-הוליד אגלי-טל | 28 |
Who is fadir of reyn, ether who gendride the dropis of deew?
מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו | 29 |
Of whos wombe yede out iys, and who gendride frost fro heuene?
כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו | 30 |
Watris ben maad hard in the licnesse of stoon, and the ouer part of occian is streyned togidere.
התקשר מעדנות כימה או-משכות כסיל תפתח | 31 |
Whether thou schalt mowe ioyne togidere schynynge sterris Pliades, ethir thou schalt mowe distrie the cumpas of Arturis?
התציא מזרות בעתו ועיש על-בניה תנחם | 32 |
Whether thou bryngist forth Lucifer, `that is, dai sterre, in his tyme, and makist euene sterre to rise on the sones of erthe?
הידעת חקות שמים אם-תשים משטרו בארץ | 33 |
Whether thou knowist the ordre of heuene, and schalt sette the resoun therof in erthe?
התרים לעב קולך ושפעת-מים תכסך | 34 |
Whethir thou schalt reise thi vois in to a cloude, and the fersnesse of watris schal hile thee?
התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו | 35 |
Whethir thou schalt sende leitis, and tho schulen go, and tho schulen turne ayen, and schulen seie to thee, We ben present?
מי-שת בטחות חכמה או מי-נתן לשכוי בינה | 36 |
Who puttide wisdoom in the entrailis of man, ethir who yaf vndurstondyng to the cok?
מי-יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב | 37 |
Who schal telle out the resoun of heuenes, and who schal make acordyng of heuene to sleep?
בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו | 38 |
Whanne dust was foundid in the erthe, and clottis weren ioyned togidere?
התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא | 39 |
Whether thou schalt take prey to the lionesse, and schalt fille the soulis of hir whelpis,
כי-ישחו במעונות ישבו בסכה למו-ארב | 40 |
whanne tho liggen in caues, and aspien in dennes?
מי יכין לערב צידו כי-ילדו אל-אל ישועו יתעו לבלי-אכל | 41 |
Who makith redi for the crowe his mete, whanne hise briddis crien to God, and wandren aboute, for tho han not meetis?