< איוב 38 >
ויען-יהוה את-איוב מנהסערה (מן הסערה) ויאמר | 1 |
Then spake Jehovah to Job out of the whirlwind, and said:
מי זה מחשיך עצה במלין-- בלי-דעת | 2 |
Who is this that darkeneth counsel by words without knowledge?
אזר-נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני | 3 |
Gird up thy loins like a man! I will ask thee, and answer thou me!
איפה היית ביסדי-ארץ הגד אם-ידעת בינה | 4 |
Where wast thou when I laid the foundations of the earth? Declare, if thou hast understanding!
מי-שם ממדיה כי תדע או מי-נטה עליה קו | 5 |
Who fixed its dimensions, that thou shouldst know it! Or who stretched out the line upon it?
על-מה אדניה הטבעו או מי-ירה אבן פנתה | 6 |
Upon what were its foundations fixed? And who laid its corner-stone,
ברן-יחד כוכבי בקר ויריעו כל-בני אלהים | 7 |
When the morning stars sang together, And all the sons of God shouted for joy?
ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא | 8 |
And who shut up the sea with doors, When it burst forth as from the womb?
בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו | 9 |
When I made the clouds its mantle, And thick darkness its swaddling-band;
ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים | 10 |
When I appointed for it my bound, And fixed for it bars and doors;
ואמר--עד-פה תבוא ולא תסיף ופא-ישית בגאון גליך | 11 |
And said, Thus far shalt thou come, and no farther, And here shall thy proud waves be stayed!
המימיך צוית בקר ידעתה שחר (ידעת השחר) מקמו | 12 |
Hast thou, in thy life, given charge to the morning, Or caused the day-spring to know its place,
לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה | 13 |
That it should lay hold of the ends of the earth, And shake the wicked out of it?
תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש | 14 |
It is changed as clay by the seal; And all things stand forth as in rich apparel.
וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר | 15 |
But from the wicked their light is withheld, And the high-raised arm is broken.
הבאת עד-נבכי-ים ובחקר תהום התהלכת | 16 |
Hast thou visited the springs of the sea, And walked through the recesses of the deep?
הנגלו לך שערי-מות ושערי צלמות תראה | 17 |
Have the gates of death been disclosed to thee, And hast thou seen the gates of the shadow of death?
התבננת עד-רחבי-ארץ הגד אם-ידעת כלה | 18 |
Hast thou surveyed the breadth of the earth? Declare, if thou knowest it all!
אי-זה הדרך ישכן-אור וחשך אי-זה מקמו | 19 |
Where is the way to the abode of light? And darkness—where is its dwelling-place?
כי תקחנו אל-גבולו וכי-תבין נתיבות ביתו | 20 |
That thou shouldst lead it to its boundary, And that thou shouldst know the paths to its mansion!
ידעת כי-אז תולד ומספר ימיך רבים | 21 |
Surely thou knowest; for thou wast then born! And the number of thy years is great!
הבאת אל-אצרות שלג ואוצרות ברד תראה | 22 |
Hast thou visited the storehouses of the snow, Or seen the treasuries of the hail,
אשר-חשכתי לעת-צר ליום קרב ומלחמה | 23 |
Which I have reserved against the time of trouble, —Against the day of battle and war?
אי-זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי-ארץ | 24 |
What is the way to where light is distributed, And the east wind spread abroad upon the earth?
מי-פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות | 25 |
Who hath prepared channels for the rain, And a path for the thunder-flash,
להמטיר על-ארץ לא-איש-- מדבר לא-אדם בו | 26 |
To give rain to the land without an inhabitant, To the wilderness wherein is no man;
להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא | 27 |
To satisfy the desolate and waste ground, And cause the tender herb to spring forth?
היש-למטר אב או מי-הוליד אגלי-טל | 28 |
Hath the rain a father? Or who hath begotten the drops of the dew?
מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו | 29 |
Out of whose womb came the ice? And who hath gendered the hoar-frost of heaven?
כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו | 30 |
The waters are hid as under stone, And the face of the deep becometh solid.
התקשר מעדנות כימה או-משכות כסיל תפתח | 31 |
Canst thou fasten the bands of the Pleiades, Or loosen the chains of Orion?
התציא מזרות בעתו ועיש על-בניה תנחם | 32 |
Canst thou lead forth the Signs in their season, Or guide the Bear with her sons?
הידעת חקות שמים אם-תשים משטרו בארץ | 33 |
Knowest thou the ordinances of the heavens? Hast thou appointed their dominion over the earth?
התרים לעב קולך ושפעת-מים תכסך | 34 |
Canst thou lift up thy voice to the clouds, So that abundance of waters will cover thee?
התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו | 35 |
Canst thou send forth lightnings, so that they will go, And say to thee, “Here we are”?
מי-שת בטחות חכמה או מי-נתן לשכוי בינה | 36 |
Who hath put understanding in the reins, And given intelligence to the mind?
מי-יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב | 37 |
Who numbereth the clouds in wisdom? And who poureth out the bottles of heaven,
בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו | 38 |
When the dust floweth into a molten mass, And the clods cleave fast together?
התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא | 39 |
Canst thou hunt prey for the lioness, Or satisfy the hunger of the young lions,
כי-ישחו במעונות ישבו בסכה למו-ארב | 40 |
When they couch in their dens, And lie in wait in the thicket?
מי יכין לערב צידו כי-ילדו אל-אל ישועו יתעו לבלי-אכל | 41 |
Who provideth for the raven his food, When his young ones cry unto God, While they wander about without food?