< איוב 38 >
ויען-יהוה את-איוב מנהסערה (מן הסערה) ויאמר | 1 |
Saa svarede HERREN Job ud fra Stormvejret og sagde:
מי זה מחשיך עצה במלין-- בלי-דעת | 2 |
Hvem fordunkler mit Raad med Ord, som er uden Mening?
אזר-נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני | 3 |
Omgjord som en Mand dine Lænder, jeg vil spørge, og du skal lære mig!
איפה היית ביסדי-ארץ הגד אם-ידעת בינה | 4 |
Hvor var du, da jeg grundede Jorden? Sig frem, om du har nogen Indsigt!
מי-שם ממדיה כי תדע או מי-נטה עליה קו | 5 |
Hvem bestemte dens Maal — du kender det jo — hvem spændte Maalesnor ud derover?
על-מה אדניה הטבעו או מי-ירה אבן פנתה | 6 |
Hvorpaa blev dens Støtter sænket, hvem lagde dens Hjørnesten,
ברן-יחד כוכבי בקר ויריעו כל-בני אלהים | 7 |
mens Morgenstjernerne jubled til Hobe, og alle Gudssønner raabte af Glæde?
ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא | 8 |
Hvem stængte for Havet med Porte, dengang det brusende udgik af Moders Skød,
בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו | 9 |
dengang jeg gav det Skyen til Klædning og Taagemulm til Svøb,
ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים | 10 |
dengang jeg brød det en Grænse og indsatte Portslaa og Døre
ואמר--עד-פה תבוא ולא תסיף ופא-ישית בגאון גליך | 11 |
og sagde: »Hertil og ikke længer! Her standse dine stolte Vover!«
המימיך צוית בקר ידעתה שחר (ידעת השחר) מקמו | 12 |
Har du nogen Sinde kaldt Morgenen frem, ladet Morgenrøden vide sit Sted,
לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה | 13 |
saa den greb om Jordens Flige og gudløse rystedes bort,
תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש | 14 |
saa den dannedes til som Ler under Segl, fik Farve, som var den en Klædning?
וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר | 15 |
De gudløses Lys toges fra dem, den løftede Arm blev knust.
הבאת עד-נבכי-ים ובחקר תהום התהלכת | 16 |
Har du mon været ved Havets Kilder, har du mon vandret paa Dybets Bund?
הנגלו לך שערי-מות ושערי צלמות תראה | 17 |
Mon Dødens Porte har vist sig for dig, skued du Mulmets Porte?
התבננת עד-רחבי-ארץ הגד אם-ידעת כלה | 18 |
Saa du ud over Jordens Vidder? Sig frem, om du ved, hvor stor den er!
אי-זה הדרך ישכן-אור וחשך אי-זה מקמו | 19 |
Hvor er Vejen til Lysets Bolig, og hvor har Mørket mon hjemme,
כי תקחנו אל-גבולו וכי-תבין נתיבות ביתו | 20 |
saa du kunde hente det til dets Rige og bringe det hen paa Vej til dets Bolig?
ידעת כי-אז תולד ומספר ימיך רבים | 21 |
Du ved det, du blev jo født dengang, dine Dages Tal er jo stort!
הבאת אל-אצרות שלג ואוצרות ברד תראה | 22 |
Har du været, hvor Sneen gemmes, og skuet, hvor Hagelen vogtes,
אשר-חשכתי לעת-צר ליום קרב ומלחמה | 23 |
den, jeg gemmer til Trængselens Tid, til Kampens og Krigens Dag?
אי-זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי-ארץ | 24 |
Hvor er Vejen did, hvor Lyset deler sig, hvor Østenvinden spreder sig ud over Jorden?
מי-פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות | 25 |
Hvem aabnede Regnen en Rende og Tordenens Lyn en Vej
להמטיר על-ארץ לא-איש-- מדבר לא-אדם בו | 26 |
for at væde folketomt Land, Ørkenen, hvor ingen bor,
להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא | 27 |
for at kvæge Øde og Ødemark og fremkalde Urter i Ørkenen?
היש-למטר אב או מי-הוליד אגלי-טל | 28 |
Har Regnen mon en Fader, hvem avlede Duggens Draaber?
מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו | 29 |
Af hvilket Skød kom Isen vel frem, hvem fødte mon Himlens Rim?
כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו | 30 |
Vandet størkner som Sten, Dybets Flade trækker sig sammen.
התקשר מעדנות כימה או-משכות כסיל תפתח | 31 |
Knytter du Syvstjernens Baand, kan du løse Orions Lænker?
התציא מזרות בעתו ועיש על-בניה תנחם | 32 |
Lader du Aftenstjernen gaa op i Tide, leder du Bjørnen med Unger?
הידעת חקות שמים אם-תשים משטרו בארץ | 33 |
Kender du Himmelens Love, fastsætter du dens Magt over Jorden?
התרים לעב קולך ושפעת-מים תכסך | 34 |
Kan du løfte Røsten til Sky, saa Vandskyl adlyder dig?
התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו | 35 |
Sender du Lynene ud, saa de gaar, og svarer de dig: »Her er vi!«
מי-שת בטחות חכמה או מי-נתן לשכוי בינה | 36 |
Hvem lagde Visdom i sorte Skyer, hvem gav Luftsynet Kløgt?
מי-יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב | 37 |
Hvem er saa viis, at han tæller Skyerne, hvem hælder Himmelens Vandsække om,
בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו | 38 |
naar Jorden ligger i Ælte, og Leret klumper sig sammen?
התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא | 39 |
Jager du Rov til Løvinden, stiller du Ungløvers Hunger,
כי-ישחו במעונות ישבו בסכה למו-ארב | 40 |
naar de dukker sig i deres Huler; ligger paa Lur i Krat?
מי יכין לערב צידו כי-ילדו אל-אל ישועו יתעו לבלי-אכל | 41 |
Hvem skaffer Ravnen Æde, naar Ungerne skriger til Gud og flakker om uden Føde?