< איוב 37 >
אף-לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו | 1 |
A ce spectacle, mon cœur est tout tremblant, il bondit hors de sa place.
שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא | 2 |
Ecoutez, écoutez le fracas de sa voix, le grondement qui sort de sa bouche!
תחת-כל-השמים ישרהו ואורו על-כנפות הארץ | 3 |
Il lui donne libre carrière sous l'immensité des cieux, et son éclair brille jusqu'aux extrémités de la terre.
אחריו ישאג-קול-- ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי-ישמע קולו | 4 |
Puis éclate un rugissement, il tonne de sa voix majestueuse; il ne retient plus les éclairs, quand on entend sa voix;
ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע | 5 |
Dieu tonne de sa voix, d'une manière merveilleuse. Il fait de grandes choses que nous ne comprenons pas.
כי לשלג יאמר-- הוא-ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו | 6 |
Il dit à la neige: « Tombe sur la terre; » il commande aux ondées et aux pluies torrentielles.
ביד-כל-אדם יחתום-- לדעת כל-אנשי מעשהו | 7 |
Il met un sceau sur la main de tous les hommes, afin que tout mortel reconnaisse son Créateur.
ותבוא חיה במו-ארב ובמעונתיה תשכן | 8 |
Alors l'animal sauvage rentre dans son repaire, et demeure dans sa tanière.
מן-החדר תבוא סופה וממזרים קרה | 9 |
L'ouragan sort de ses retraites cachées, l'aquilon amène les frimas.
מנשמת-אל יתן-קרח ורחב מים במוצק | 10 |
Au souffle de Dieu se forme la glace, et la masse des eaux est emprisonnée.
אף-ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו | 11 |
Il charge de vapeurs les nuages, il disperse ses nuées lumineuses.
והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על-פני תבל ארצה | 12 |
On les voit, selon ses décrets, errer en tous sens, pour exécuter tout ce qu'il leur commande, sur la face de la terre habitée.
אם-לשבט אם-לארצו-- אם-לחסד ימצאהו | 13 |
C'est tantôt pour le châtiment de sa terre, et tantôt en signe de faveur qu'il les envoie.
האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל | 14 |
Job, sois attentif à ces choses; arrête-toi, et considère les merveilles de Dieu.
התדע בשום-אלוה עליהם והפיע אור עננו | 15 |
Sais-tu comment il les opère, et fait briller l'éclair dans la nue?
התדע על-מפלשי-עב מפלאות תמים דעים | 16 |
Comprends-tu le balancement des nuages, les merveilles de celui dont la science est parfaite,
אשר-בגדיך חמים-- בהשקט ארץ מדרום | 17 |
toi dont les vêtements sont chauds, quand la terre se repose au souffle du midi?
תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק | 18 |
Peux-tu, comme lui, étendre les nuées, et les rendre solides comme un miroir d'airain?
הודיענו מה-נאמר לו לא-נערך מפני-חשך | 19 |
Fais-nous connaître ce que nous devons lui dire: nous ne saurions lui parler, ignorants que nous sommes.
היספר-לו כי אדבר אם-אמר איש כי יבלע | 20 |
Ah! qu'on ne lui rapporte pas mes discours! Un homme a-t-il jamais dit qu'il désirait sa perte?
ועתה לא ראו אור-- בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם | 21 |
On ne peut voir maintenant la lumière du soleil, qui luit derrière les nuages; qu'un vent passe, il les dissipe.
מצפון זהב יאתה על-אלוה נורא הוד | 22 |
L'or vient du septentrion; mais Dieu, que sa majesté est redoutable!
שדי לא-מצאנהו שגיא-כח ומשפט ורב-צדקה לא יענה | 23 |
Le Tout-Puissant, nous ne pouvons l'atteindre: il est grand en force, et en droit, et en justice, il ne répond à personne!
לכן יראוהו אנשים לא-יראה כל-חכמי-לב | 24 |
Que les hommes donc le révèrent! Il ne regarde pas ceux qui se croient sages.