< איוב 37 >
אף-לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו | 1 |
Myn herte dredde of this thing, and is moued out of his place.
שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא | 2 |
It schal here an heryng in the feerdfulnesse of his vois, and a sown comynge forth of his mouth.
תחת-כל-השמים ישרהו ואורו על-כנפות הארץ | 3 |
He biholdith ouere alle heuenes; and his liyt is ouere the termes of erthe.
אחריו ישאג-קול-- ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי-ישמע קולו | 4 |
Sown schal rore aftir hym, he schal thundre with the vois of his greetnesse; and it schal not be souyt out, whanne his vois is herd.
ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע | 5 |
God schal thundre in his vois wondurfulli, that makith grete thingis and that moun not be souyt out.
כי לשלג יאמר-- הוא-ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו | 6 |
Which comaundith to the snow to come doun on erthe, and to the reynes of wijntir, and to the reynes of his strengthe.
ביד-כל-אדם יחתום-- לדעת כל-אנשי מעשהו | 7 |
Which markith in the hond of alle men, that alle men knowe her werkis.
ותבוא חיה במו-ארב ובמעונתיה תשכן | 8 |
An vnresonable beeste schal go in to his denne, and schal dwelle in his caue, `ethir derke place.
מן-החדר תבוא סופה וממזרים קרה | 9 |
Tempestis schulen go out fro the ynnere thingis, and coold fro Arturus.
מנשמת-אל יתן-קרח ורחב מים במוצק | 10 |
Whanne God makith blowyng, frost wexith togidere; and eft ful brood watris ben sched out.
אף-ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו | 11 |
Whete desirith cloudis, and cloudis spreeden abrood her liyt.
והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על-פני תבל ארצה | 12 |
Whiche cloudes cumpassen alle thingis bi cumpas, whidur euere the wil of the gouernour ledith tho, to al thing which he comaundith `to tho on the face of the world;
אם-לשבט אם-לארצו-- אם-לחסד ימצאהו | 13 |
whether in o lynage, ethir in his lond, ether in what euer place of his merci he comaundith tho to be foundun.
האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל | 14 |
Joob, herkene thou these thingis; stonde thou, and biholde the meruels of God.
התדע בשום-אלוה עליהם והפיע אור עננו | 15 |
Whethir thou woost, whanne God comaundide to the reynes, that tho schulen schewe the liyt of hise cloudis?
התדע על-מפלשי-עב מפלאות תמים דעים | 16 |
Whether thou knowist the grete weies of cloudis, and perfit kunnyngis?
אשר-בגדיך חמים-- בהשקט ארץ מדרום | 17 |
Whether thi cloothis ben not hoote, whanne the erthe is blowun with the south?
תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק | 18 |
In hap thou madist with hym heuenes, which moost sad ben foundid, as of bras.
הודיענו מה-נאמר לו לא-נערך מפני-חשך | 19 |
Schewe thou to vs, what we schulen seie to hym; for we ben wlappid in derknessis.
היספר-לו כי אדבר אם-אמר איש כי יבלע | 20 |
Who schal telle to hym, what thingis Y speke? yhe, if he spekith, a man schal be deuourid.
ועתה לא ראו אור-- בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם | 21 |
And now men seen not liyt; the eir schal be maad thicke sudenli in to cloudis, and wynd passynge schal dryue awei tho.
מצפון זהב יאתה על-אלוה נורא הוד | 22 |
Gold schal come fro the north, and ferdful preisyng of God.
שדי לא-מצאנהו שגיא-כח ומשפט ורב-צדקה לא יענה | 23 |
For we moun not fynde him worthili; he is greet in strengthe, and in doom, and in riytfulnesse, and may not be teld out.
לכן יראוהו אנשים לא-יראה כל-חכמי-לב | 24 |
Therfor men schulen drede hym; and alle men, that semen to hem silf to be wise, schulen not be hardi to biholde.