< איוב 37 >
אף-לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו | 1 |
At this my heart trembleth, And leapeth out of its place.
שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא | 2 |
Hear, O hear, the thunder of his voice, And the noise which goeth forth from his mouth!
תחת-כל-השמים ישרהו ואורו על-כנפות הארץ | 3 |
He directeth it under the whole heaven, And his lightning to the ends of the earth.
אחריו ישאג-קול-- ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי-ישמע קולו | 4 |
After it the thunder roareth; He thundereth with his voice of majesty, And restraineth it not, when his voice is heard.
ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע | 5 |
God thundereth with his voice marvellously; Great things doeth he, which we cannot comprehend.
כי לשלג יאמר-- הוא-ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו | 6 |
For he saith to the snow, “Be thou on the earth!” To the shower also, even the showers of his might.
ביד-כל-אדם יחתום-- לדעת כל-אנשי מעשהו | 7 |
He sealeth up the hand of every man, That all men whom he hath made may acknowledge him.
ותבוא חיה במו-ארב ובמעונתיה תשכן | 8 |
Then the beasts go into dens, And abide in their caverns.
מן-החדר תבוא סופה וממזרים קרה | 9 |
Out of the south cometh the whirlwind, And cold out of the north.
מנשמת-אל יתן-קרח ורחב מים במוצק | 10 |
By the breath of God ice is formed, And the broad waters become narrow,
אף-ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו | 11 |
Yea, with moisture he burdeneth the clouds; He spreadeth abroad his lightning-clouds.
והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על-פני תבל ארצה | 12 |
They move about by his direction, To execute all his commands throughout the world;
אם-לשבט אם-לארצו-- אם-לחסד ימצאהו | 13 |
Whether he cause them to come for punishment, Or for the land, or for mercy.
האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל | 14 |
Give ear to this, O Job! Stand still, and consider the wondrous works of God!
התדע בשום-אלוה עליהם והפיע אור עננו | 15 |
Dost thou know when God gave commandment to them, And caused the lightning of his cloud to flash?
התדע על-מפלשי-עב מפלאות תמים דעים | 16 |
Dost thou understand the balancing of the clouds, The wondrous works of Him that is perfect in knowledge?
אשר-בגדיך חמים-- בהשקט ארץ מדרום | 17 |
How thy garments become warm, When he maketh the earth still by the south wind?
תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק | 18 |
Canst thou like him spread out the sky, Which is firm like a molten mirror?
הודיענו מה-נאמר לו לא-נערך מפני-חשך | 19 |
Teach us what we shall say to him! For we cannot set in order our words by reason of darkness.
היספר-לו כי אדבר אם-אמר איש כי יבלע | 20 |
Shall it be told him that I would speak? Shall a man speak, that he may be consumed?
ועתה לא ראו אור-- בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם | 21 |
For now men do not look upon the light, When it is bright in the skies, When the wind hath passed over them, and made them clear.
מצפון זהב יאתה על-אלוה נורא הוד | 22 |
From the north cometh gold; But with God is terrible majesty!
שדי לא-מצאנהו שגיא-כח ומשפט ורב-צדקה לא יענה | 23 |
The Almighty, we cannot find him out; Great is he in power and justice, Abundant in righteousness; he doth not oppress.
לכן יראוהו אנשים לא-יראה כל-חכמי-לב | 24 |
Therefore let men fear him! Upon none of the wise in heart will he look.