< איוב 37 >

אף-לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו 1
At this also my heart trembleth, and is moved upward out of its place.
שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא 2
Hear, O hear, the rattling of his thunder, and the storm's roar that goeth out of his mouth.
תחת-כל-השמים ישרהו ואורו על-כנפות הארץ 3
Under the whole heavens he letteth it loose, and his lightning over the ends of the earth.
אחריו ישאג-קול-- ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי-ישמע קולו 4
Behind it roareth the thunder; he thundereth with his majestic voice; and he holdeth them not back when his voice is heard.
ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע 5
God thundereth with his marvelous voice: he doth great things, which we cannot comprehend.
כי לשלג יאמר-- הוא-ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו 6
For to the snow he saith, Be thou on the earth: likewise the pouring rain, and to the pouring rains of his strength.
ביד-כל-אדם יחתום-- לדעת כל-אנשי מעשהו 7
He sealeth it on the hand of every man, that all men whom he hath made may know it.
ותבוא חיה במו-ארב ובמעונתיה תשכן 8
Then retire the beasts into [their] dens, and rest in their lairs.
מן-החדר תבוא סופה וממזרים קרה 9
Out of [his] chamber cometh the whirlwind, and out of the north, the cold.
מנשמת-אל יתן-קרח ורחב מים במוצק 10
From the breathing of God ice is given, and the broad waters become solid.
אף-ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו 11
Also with moisture he loadeth the cloud; [and] he scattereth the cloud of his lightning;
והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על-פני תבל ארצה 12
And it is turned round about by his guidance, to execute what he commandeth it upon the face of the world, the earth.
אם-לשבט אם-לארצו-- אם-לחסד ימצאהו 13
Whether it be as a chastising rod—if this be destined for his earth—or for kindness, doth he cause it to come.
האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל 14
Give ear unto this, O Job: stand still, and consider well the wonders of God.
התדע בשום-אלוה עליהם והפיע אור עננו 15
Dost thou know how God hath imposed [a law] on them, and [how] he hath caused the light of his cloud to shine?
התדע על-מפלשי-עב מפלאות תמים דעים 16
Dost thou know aught about the balancings of the clouds, the wondrous works of him who is perfect in knowledge?
אשר-בגדיך חמים-- בהשקט ארץ מדרום 17
[Thou] who clothest thyself with warm garments, when He giveth the earth rest from the south wind?
תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק 18
Hast thou with him spread out the skies, which are strong even as a molten mirror?
הודיענו מה-נאמר לו לא-נערך מפני-חשך 19
Let us know what we shall say unto him: we cannot set aught in order [before him] because of darkness.
היספר-לו כי אדבר אם-אמר איש כי יבלע 20
Can [all] be related of him, when I speak [ever so much]? or if a man talk [of him] even till he be swallowed up [in death]?
ועתה לא ראו אור-- בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם 21
Yet now men see not the light which is bright in the skies, when the wind hath passed along, and purified them.
מצפון זהב יאתה על-אלוה נורא הוד 22
The golden [light] that cometh out of the north: around God is terrible majesty.
שדי לא-מצאנהו שגיא-כח ומשפט ורב-צדקה לא יענה 23
The Almighty, whom we cannot find out, excellent in power, and in justice, and abounding in righteousness, will not afflict:
לכן יראוהו אנשים לא-יראה כל-חכמי-לב 24
Therefore do men fear him; he respecteth not any that are wise of heart.

< איוב 37 >