איוב 37
| אף-לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו | 1 |
At this also my heart trembleth, and is moved out of his place.
| שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא | 2 |
Hear attentively the noise of his voice, and the sound [that] goeth out of his mouth.
| תחת-כל-השמים ישרהו ואורו על-כנפות הארץ | 3 |
He directeth it under the whole heaven, and his lightning unto the ends of the earth.
| אחריו ישאג-קול-- ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי-ישמע קולו | 4 |
After it a voice roareth: he thundereth with the voice of his excellency; and he will not stay them when his voice is heard.
| ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע | 5 |
God thundereth marvellously with his voice; great things doeth he, which we cannot comprehend.
| כי לשלג יאמר-- הוא-ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו | 6 |
For he saith to the snow, Be thou [on] the earth; likewise to the small rain, and to the great rain of his strength.
| ביד-כל-אדם יחתום-- לדעת כל-אנשי מעשהו | 7 |
He sealeth up the hand of every man; that all men may know his work.
| ותבוא חיה במו-ארב ובמעונתיה תשכן | 8 |
Then the beasts go into dens, and remain in their places.
| מן-החדר תבוא סופה וממזרים קרה | 9 |
Out of the south cometh the whirlwind: and cold out of the north.
| מנשמת-אל יתן-קרח ורחב מים במוצק | 10 |
By the breath of God frost is given: and the breadth of the waters is straitened.
| אף-ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו | 11 |
Also by watering he wearieth the thick cloud: he scattereth his bright cloud:
| והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על-פני תבל ארצה | 12 |
And it is turned round about by his counsels: that they may do whatsoever he commandeth them upon the face of the world in the earth.
| אם-לשבט אם-לארצו-- אם-לחסד ימצאהו | 13 |
He causeth it to come, whether for correction, or for his land, or for mercy.
| האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל | 14 |
Hearken unto this, O Job: stand still, and consider the wondrous works of God.
| התדע בשום-אלוה עליהם והפיע אור עננו | 15 |
Dost thou know when God disposed them, and caused the light of his cloud to shine?
| התדע על-מפלשי-עב מפלאות תמים דעים | 16 |
Dost thou know the balancings of the clouds, the wondrous works of him which is perfect in knowledge?
| אשר-בגדיך חמים-- בהשקט ארץ מדרום | 17 |
How thy garments [are] warm, when he quieteth the earth by the south [wind]?
| תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק | 18 |
Hast thou with him spread out the sky, [which is] strong, [and] as a molten looking glass?
| הודיענו מה-נאמר לו לא-נערך מפני-חשך | 19 |
Teach us what we shall say unto him; [for] we cannot order [our speech] by reason of darkness.
| היספר-לו כי אדבר אם-אמר איש כי יבלע | 20 |
Shall it be told him that I speak? if a man speak, surely he shall be swallowed up.
| ועתה לא ראו אור-- בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם | 21 |
And now [men] see not the bright light which [is] in the clouds: but the wind passeth, and cleanseth them.
| מצפון זהב יאתה על-אלוה נורא הוד | 22 |
Fair weather cometh out of the north: with God [is] terrible majesty.
| שדי לא-מצאנהו שגיא-כח ומשפט ורב-צדקה לא יענה | 23 |
[Touching] the Almighty, we cannot find him out: [he is] excellent in power, and in judgment, and in plenty of justice: he will not afflict.
| לכן יראוהו אנשים לא-יראה כל-חכמי-לב | 24 |
Men do therefore fear him: he respecteth not any [that are] wise of heart.
