איוב 37
| אף-לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו | 1 |
At this also mine heart is astonied, and is mooued out of his place.
| שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא | 2 |
Heare the sound of his voyce, and the noyse that goeth out of his mouth.
| תחת-כל-השמים ישרהו ואורו על-כנפות הארץ | 3 |
He directeth it vnder the whole heauen, and his light vnto the endes of the world.
| אחריו ישאג-קול-- ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי-ישמע קולו | 4 |
After it a noyse soundeth: hee thundereth with the voyce of his maiestie, and hee will not stay them when his voyce is heard.
| ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע | 5 |
God thundereth marueilously with his voyce: he worketh great things, which we know not.
| כי לשלג יאמר-- הוא-ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו | 6 |
For he sayth to the snowe, Be thou vpon the earth: likewise to the small rayne and to the great rayne of his power.
| ביד-כל-אדם יחתום-- לדעת כל-אנשי מעשהו | 7 |
With the force thereof he shutteth vp euery man, that all men may knowe his worke.
| ותבוא חיה במו-ארב ובמעונתיה תשכן | 8 |
Then the beastes go into the denne, and remaine in their places.
| מן-החדר תבוא סופה וממזרים קרה | 9 |
The whirlewind commeth out of the South, and the colde from the North winde.
| מנשמת-אל יתן-קרח ורחב מים במוצק | 10 |
At the breath of God the frost is giuen, and the breadth of the waters is made narrowe.
| אף-ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו | 11 |
He maketh also the cloudes to labour, to water the earth, and scattereth the cloude of his light.
| והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על-פני תבל ארצה | 12 |
And it is turned about by his gouernment, that they may doe whatsoeuer he commandeth them vpon the whole worlde:
| אם-לשבט אם-לארצו-- אם-לחסד ימצאהו | 13 |
Whether it be for punishment, or for his lande, or of mercie, he causeth it to come.
| האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל | 14 |
Hearken vnto this, O Iob: stand and consider the wonderous workes of God.
| התדע בשום-אלוה עליהם והפיע אור עננו | 15 |
Diddest thou knowe when God disposed them? and caused the light of his cloud to shine?
| התדע על-מפלשי-עב מפלאות תמים דעים | 16 |
Hast thou knowen the varietie of the cloude, and the wonderous workes of him, that is perfite in knowledge?
| אשר-בגדיך חמים-- בהשקט ארץ מדרום | 17 |
Or howe thy clothes are warme, when he maketh the earth quiet through the South winde?
| תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק | 18 |
Hast thou stretched out the heaues, which are strong, and as a molten glasse?
| הודיענו מה-נאמר לו לא-נערך מפני-חשך | 19 |
Tell vs what we shall say vnto him: for we can not dispose our matter because of darknes.
| היספר-לו כי אדבר אם-אמר איש כי יבלע | 20 |
Shall it be told him when I speake? or shall man speake when he shalbe destroyed?
| ועתה לא ראו אור-- בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם | 21 |
And nowe men see not the light, which shineth in the cloudes, but the winde passeth and clenseth them.
| מצפון זהב יאתה על-אלוה נורא הוד | 22 |
The brightnesse commeth out of the North: the praise thereof is to God, which is terrible.
| שדי לא-מצאנהו שגיא-כח ומשפט ורב-צדקה לא יענה | 23 |
It is the Almightie: we can not finde him out: he is excellent in power and iudgement, and aboundant in iustice: he afflicteth not.
| לכן יראוהו אנשים לא-יראה כל-חכמי-לב | 24 |
Let men therefore feare him: for he will not regarde any that are wise in their owne conceit.
