< איוב 37 >
אף-לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו | 1 |
Aye, my heart trembleth at this also, and leapeth up out of its place:
שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא | 2 |
Hear attentively the roar of his voice, and the murmur going forth from his mouth.
תחת-כל-השמים ישרהו ואורו על-כנפות הארץ | 3 |
He sendeth it forth under the whole heaven, and his lightning unto the ends of the earth.
אחריו ישאג-קול-- ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי-ישמע קולו | 4 |
After it a voice roareth: he thundereth with the voice of his excellency, and holdeth not back the flashes when his voice is heard.
ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע | 5 |
God thundereth marvellously with his voice, doing great things which we do not comprehend.
כי לשלג יאמר-- הוא-ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו | 6 |
For he saith to the snow, Fall on the earth! and to the pouring rain, even the pouring rains of his might.
ביד-כל-אדם יחתום-- לדעת כל-אנשי מעשהו | 7 |
He sealeth up the hand of every man; that all men may know his work.
ותבוא חיה במו-ארב ובמעונתיה תשכן | 8 |
And the wild beast goeth into its lair, and they remain in their dens.
מן-החדר תבוא סופה וממזרים קרה | 9 |
From the chamber [of the south] cometh the whirlwind; and cold from the winds of the north.
מנשמת-אל יתן-קרח ורחב מים במוצק | 10 |
By the breath of God ice is given; and the breadth of the waters is straitened.
אף-ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו | 11 |
Also with plentiful moisture he loadeth the thick clouds, his light dispels the cloud;
והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על-פני תבל ארצה | 12 |
And they are turned every way by his guidance, that they may do whatsoever he commandeth them upon the face of the circuit of the earth,
אם-לשבט אם-לארצו-- אם-לחסד ימצאהו | 13 |
Whether he cause it to come as a rod, or for his land, or in mercy.
האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל | 14 |
Hearken unto this, Job; stand still and discern the wondrous works of God.
התדע בשום-אלוה עליהם והפיע אור עננו | 15 |
Dost thou know how God hath disposed them, and how he causeth the lightning of his cloud to flash?
התדע על-מפלשי-עב מפלאות תמים דעים | 16 |
Dost thou know about the balancings of the clouds, the wondrous works of him that is perfect in knowledge?
אשר-בגדיך חמים-- בהשקט ארץ מדרום | 17 |
How thy garments become warm when he quieteth the earth by the south wind?
תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק | 18 |
Hast thou with him spread out the sky, firm, like a molten mirror?
הודיענו מה-נאמר לו לא-נערך מפני-חשך | 19 |
Teach us what we shall say unto him! We cannot order [our words] by reason of darkness.
היספר-לו כי אדבר אם-אמר איש כי יבלע | 20 |
Shall it be told him if I would speak? if a man [so] say, surely he shall be swallowed up.
ועתה לא ראו אור-- בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם | 21 |
And now [men] see not the light as it gleameth, it is [hidden] in the skies. But the wind passeth by and cleareth them.
מצפון זהב יאתה על-אלוה נורא הוד | 22 |
From the north cometh gold; with God is terrible majesty.
שדי לא-מצאנהו שגיא-כח ומשפט ורב-צדקה לא יענה | 23 |
The Almighty, we cannot find him out: excellent in power, and in judgment, and in abundance of justice, he doth not afflict.
לכן יראוהו אנשים לא-יראה כל-חכמי-לב | 24 |
Men do therefore fear him: he respecteth not any that are wise of heart.