< איוב 37 >
אף-לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו | 1 |
Ja, derover skælver mit Hjerte, bævende skifter det Sted!
שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא | 2 |
Lyt dog til hans bragende Røst, til Drønet, der går fra hans Mund!
תחת-כל-השמים ישרהו ואורו על-כנפות הארץ | 3 |
Han slipper det løs under hele Himlen, sit Lys til Jordens Ender;
אחריו ישאג-קול-- ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי-ישמע קולו | 4 |
efter det brøler hans Røst, med Højhed brager hans Torden; han sparer ikke på Lyn, imedens hans Stemme høres.
ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע | 5 |
Underfuldt lyder Guds Tordenrøst, han øver Vælde, vi fatter det ej.
כי לשלג יאמר-- הוא-ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו | 6 |
Thi han siger til Sneen: "Fald ned på Jorden!" til Byger og Regnskyl: "Bliv stærke!"
ביד-כל-אדם יחתום-- לדעת כל-אנשי מעשהו | 7 |
For alle Mennesker sætter han Segl, at de dødelige alle må kende hans Gerning.
ותבוא חיה במו-ארב ובמעונתיה תשכן | 8 |
De vilde Dyr søger Ly og holder sig i deres Huler:
מן-החדר תבוא סופה וממזרים קרה | 9 |
Fra Kammeret kommer der Storm, fra Nordens Stjerner Kulde.
מנשמת-אל יתן-קרח ורחב מים במוצק | 10 |
Ved Guds Ånde bliver der Is, Vandfladen lægges i Fængsel.
אף-ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו | 11 |
Så fylder han Skyen med Væde, Skylaget spreder hans Lys;
והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על-פני תבל ארצה | 12 |
det farer hid og did og bugter sig efter hans Tanke og udfører alt, hvad han byder, på hele den vide Jord,
אם-לשבט אם-לארצו-- אם-לחסד ימצאהו | 13 |
hvad enten han slynger det ud som Svøbe, eller han sender det for at velsigne.
האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל | 14 |
Job du må lytte hertil, træd frem og mærk dig Guds Underværker!
התדע בשום-אלוה עליהם והפיע אור עננו | 15 |
Fatter du, hvorledes Gud kan magte dem og lade Lys stråle frem fra sin Sky?
התדע על-מפלשי-עב מפלאות תמים דעים | 16 |
Fatter du Skyernes Svæven, den Alvises Underværker?
אשר-בגדיך חמים-- בהשקט ארץ מדרום | 17 |
Du, hvis Klæder ophedes, når Jorden døser ved Søndenvind?
תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק | 18 |
Hvælver du Himlen sammen med ham, fast som det støbte Spejl?
הודיענו מה-נאמר לו לא-נערך מפני-חשך | 19 |
Lær mig, hvad vi skal sige ham! Intet kan vi få frem for Mørke.
היספר-לו כי אדבר אם-אמר איש כי יבלע | 20 |
Meldes det ham, at jeg taler? Siger en Mand, at han er fra Samling?
ועתה לא ראו אור-- בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם | 21 |
Og nu: Man ser ej Lyset, skygget af mørke Skyer, men et Vejr farer hen og renser Himlen,
מצפון זהב יאתה על-אלוה נורא הוד | 22 |
fra Norden kommer en Lysning. Over Gud er der frygtelig Højhed,
שדי לא-מצאנהו שגיא-כח ומשפט ורב-צדקה לא יענה | 23 |
og den Almægtige finder vi ikke. Almægtig og rig på Retfærd bøjer han ikke Retten;
לכן יראוהו אנשים לא-יראה כל-חכמי-לב | 24 |
derfor frygter Mennesker ham, men af selv kloge ænser han ingen.