< איוב 36 >
Addens quoque Eliu, haec locutus est:
כתר-לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים | 2 |
Sustine me paululum, et indicabo tibi: adhuc enim habeo quod pro Deo loquar.
אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן-צדק | 3 |
Repetam scientiam meam a principio, et operatorem meum probabo iustum.
כי-אמנם לא-שקר מלי תמים דעות עמך | 4 |
Vere enim absque mendacio sermones mei, et perfecta scientia probabitur tibi.
הן-אל כביר ולא ימאס כביר כח לב | 5 |
Deus potentes non abiicit, cum et ipse sit potens.
לא-יחיה רשע ומשפט עניים יתן | 6 |
Sed non salvat impios, et iudicium pauperibus tribuit.
לא-יגרע מצדיק עיניו ואת-מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו | 7 |
Non auferet a iusto oculos suos, et reges in solio collocat in perpetuum, et illic eriguntur.
ואם-אסורים בזקים ילכדון בחבלי-עני | 8 |
Et si fuerint in catenis, et vinciantur funibus paupertatis.
ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו | 9 |
Indicabit eis opera eorum, et scelera eorum, quia violenti fuerunt.
ויגל אזנם למוסר ויאמר כי-ישובון מאון | 10 |
Revelabit quoque aurem eorum, ut corripiat: et loquetur, ut revertantur ab iniquitate.
אם-ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים | 11 |
Si audierint et observaverint, complebunt dies suos in bono, et annos suos in gloria:
ואם-לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי-דעת | 12 |
Si autem non audierint, transibunt per gladium, et consumentur in stultitia.
וחנפי-לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם | 13 |
Simulatores et callidi provocant iram Dei, neque clamabunt cum vincti fuerint.
תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים | 14 |
Morietur in tempestate anima eorum, et vita eorum inter effeminatos.
יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם | 15 |
Eripiet de angustia sua pauperem, et revelabit in tribulatione aurem eius.
ואף הסיתך מפי-צר-- רחב לא-מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן | 16 |
Igitur salvabit te de ore angusto latissime, et non habente fundamentum subter se: requies autem mensae tuae erit plena pinguedine.
ודין-רשע מלאת דין ומשפט יתמכו | 17 |
Causa tua quasi impii iudicata est, causam iudiciumque recipies.
כי-חמה פן-יסיתך בספק ורב-כפר אל-יטך | 18 |
Non te ergo superet ira, ut aliquem opprimas: nec multitudo donorum inclinet te.
היערך שועך לא בצר וכל מאמצי-כח | 19 |
Depone magnitudinem tuam absque tribulatione, et omnes robustos fortitudine.
אל-תשאף הלילה-- לעלות עמים תחתם | 20 |
Ne protrahas noctem, ut ascendant populi pro eis.
השמר אל-תפן אל-און כי-על-זה בחרת מעני | 21 |
Cave ne declines ad iniquitatem: hanc enim coepisti sequi post miseriam.
הן-אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה | 22 |
Ecce, Deus excelsus in fortitudine sua, et nullus ei similis in legislatoribus.
מי-פקד עליו דרכו ומי-אמר פעלת עולה | 23 |
Quis poterit scrutari vias eius? aut quis potest ei dicere: Operatus es iniquitatem?
זכר כי-תשגיא פעלו-- אשר שררו אנשים | 24 |
Memento quod ignores opus eius, de quo cecinerunt viri.
כל-אדם חזו-בו אנוש יביט מרחוק | 25 |
Omnes homines vident eum, unusquisque intuetur procul.
הן-אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא-חקר | 26 |
Ecce, Deus magnus vincens scientiam nostram: numerus annorum eius inaestimabilis.
כי יגרע נטפי-מים יזקו מטר לאדו | 27 |
Qui aufert stillas pluviae, et effundit imbres ad instar gurgitum.
אשר-יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב | 28 |
Qui de nubibus fluunt, quae praetexunt cuncta desuper.
אף אם-יבין מפרשי-עב תשאות סכתו | 29 |
Si voluerit extendere nubes quasi tentorium suum.
הן-פרש עליו אורו ושרשי הים כסה | 30 |
Et fulgurare lumine suo desuper, cardines quoque maris operiet.
כי-בם ידין עמים יתן-אכל למכביר | 31 |
Per haec enim iudicat populos, et dat escas multis mortalibus.
על-כפים כסה-אור ויצו עליה במפגיע | 32 |
In manibus abscondit lucem, et praecepit ei ut rursus adveniat.
יגיד עליו רעו מקנה אף על-עולה | 33 |
Annunciat de ea amico suo, quod possessio eius sit, ut ad eam possit ascendere.