< איוב 36 >

ויסף אליהוא ויאמר 1
Élihu continua et dit:
כתר-לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים 2
Attends un peu, et je vais poursuivre, Car j’ai des paroles encore pour la cause de Dieu.
אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן-צדק 3
Je prendrai mes raisons de haut, Et je prouverai la justice de mon créateur.
כי-אמנם לא-שקר מלי תמים דעות עמך 4
Sois-en sûr, mes discours ne sont pas des mensonges, Mes sentiments devant toi sont sincères.
הן-אל כביר ולא ימאס כביר כח לב 5
Dieu est puissant, mais il ne rejette personne; Il est puissant par la force de son intelligence.
לא-יחיה רשע ומשפט עניים יתן 6
Il ne laisse pas vivre le méchant, Et il fait droit aux malheureux.
לא-יגרע מצדיק עיניו ואת-מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו 7
Il ne détourne pas les yeux de dessus les justes, Il les place sur le trône avec les rois, Il les y fait asseoir pour toujours, afin qu’ils soient élevés.
ואם-אסורים בזקים ילכדון בחבלי-עני 8
Viennent-ils à tomber dans les chaînes, Sont-ils pris dans les liens de l’adversité,
ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו 9
Il leur dénonce leurs œuvres, Leurs transgressions, leur orgueil;
ויגל אזנם למוסר ויאמר כי-ישובון מאון 10
Il les avertit pour leur instruction, Il les exhorte à se détourner de l’iniquité.
אם-ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים 11
S’ils écoutent et se soumettent, Ils achèvent leurs jours dans le bonheur, Leurs années dans la joie.
ואם-לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי-דעת 12
S’ils n’écoutent pas, ils périssent par le glaive, Ils expirent dans leur aveuglement.
וחנפי-לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם 13
Les impies se livrent à la colère, Ils ne crient pas à Dieu quand il les enchaîne;
תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים 14
Ils perdent la vie dans leur jeunesse, Ils meurent comme les débauchés.
יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם 15
Mais Dieu sauve le malheureux dans sa misère, Et c’est par la souffrance qu’il l’avertit.
ואף הסיתך מפי-צר-- רחב לא-מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן 16
Il te retirera aussi de la détresse, Pour te mettre au large, en pleine liberté, Et ta table sera chargée de mets succulents.
ודין-רשע מלאת דין ומשפט יתמכו 17
Mais si tu défends ta cause comme un impie, Le châtiment est inséparable de ta cause.
כי-חמה פן-יסיתך בספק ורב-כפר אל-יטך 18
Que l’irritation ne t’entraîne pas à la moquerie, Et que la grandeur de la rançon ne te fasse pas dévier!
היערך שועך לא בצר וכל מאמצי-כח 19
Tes cris suffiraient-ils pour te sortir d’angoisse, Et même toutes les forces que tu pourrais déployer?
אל-תשאף הלילה-- לעלות עמים תחתם 20
Ne soupire pas après la nuit, Qui enlève les peuples de leur place.
השמר אל-תפן אל-און כי-על-זה בחרת מעני 21
Garde-toi de te livrer au mal, Car la souffrance t’y dispose.
הן-אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה 22
Dieu est grand par sa puissance; Qui saurait enseigner comme lui?
מי-פקד עליו דרכו ומי-אמר פעלת עולה 23
Qui lui prescrit ses voies? Qui ose dire: Tu fais mal?
זכר כי-תשגיא פעלו-- אשר שררו אנשים 24
Souviens-toi d’exalter ses œuvres, Que célèbrent tous les hommes.
כל-אדם חזו-בו אנוש יביט מרחוק 25
Tout homme les contemple, Chacun les voit de loin.
הן-אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא-חקר 26
Dieu est grand, mais sa grandeur nous échappe, Le nombre de ses années est impénétrable.
כי יגרע נטפי-מים יזקו מטר לאדו 27
Il attire à lui les gouttes d’eau, Il les réduit en vapeur et forme la pluie;
אשר-יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב 28
Les nuages la laissent couler, Ils la répandent sur la foule des hommes.
אף אם-יבין מפרשי-עב תשאות סכתו 29
Et qui comprendra le déchirement de la nuée, Le fracas de sa tente?
הן-פרש עליו אורו ושרשי הים כסה 30
Voici, il étend autour de lui sa lumière, Et il se cache jusque dans les profondeurs de la mer.
כי-בם ידין עמים יתן-אכל למכביר 31
Par ces moyens il juge les peuples, Et il donne la nourriture avec abondance.
על-כפים כסה-אור ויצו עליה במפגיע 32
Il prend la lumière dans sa main, Il la dirige sur ses adversaires.
יגיד עליו רעו מקנה אף על-עולה 33
Il s’annonce par un grondement; Les troupeaux pressentent son approche.

< איוב 36 >