איוב 36
| ויסף אליהוא ויאמר | 1 |
And Elihu addeth and saith: —
| כתר-לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים | 2 |
Honour me a little, and I shew thee, That yet for God [are] words.
| אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן-צדק | 3 |
I lift up my knowledge from afar, And to my Maker I ascribe righteousness.
| כי-אמנם לא-שקר מלי תמים דעות עמך | 4 |
For, truly, my words [are] not false, The perfect in knowledge [is] with thee.
| הן-אל כביר ולא ימאס כביר כח לב | 5 |
Lo, God [is] mighty, and despiseth not, Mighty [in] power [and] heart.
| לא-יחיה רשע ומשפט עניים יתן | 6 |
He reviveth not the wicked, And the judgment of the poor appointeth;
| לא-יגרע מצדיק עיניו ואת-מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו | 7 |
He withdraweth not from the righteous His eyes, And [from] kings on the throne, And causeth them to sit for ever, and they are high,
| ואם-אסורים בזקים ילכדון בחבלי-עני | 8 |
And if prisoners in fetters They are captured with cords of affliction,
| ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו | 9 |
Then He declareth to them their work, And their transgressions, Because they have become mighty,
| ויגל אזנם למוסר ויאמר כי-ישובון מאון | 10 |
And He uncovereth their ear for instruction, And saith that they turn back from iniquity.
| אם-ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים | 11 |
If they do hear and serve, They complete their days in good, And their years in pleasantness.
| ואם-לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי-דעת | 12 |
And if they do not hearken, By the dart they pass away, And expire without knowledge.
| וחנפי-לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם | 13 |
And the profane in heart set the face, They cry not when He hath bound them.
| תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים | 14 |
Their soul dieth in youth, And their life among the defiled.
| יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם | 15 |
He draweth out the afflicted in his affliction, And uncovereth in oppression their ear.
| ואף הסיתך מפי-צר-- רחב לא-מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן | 16 |
And also He moved thee from a strait place, [To] a broad place — no straitness under it, And the sitting beyond of thy table Hath been full of fatness.
| ודין-רשע מלאת דין ומשפט יתמכו | 17 |
And the judgment of the wicked thou hast fulfilled, Judgment and justice are upheld — because of fury,
| כי-חמה פן-יסיתך בספק ורב-כפר אל-יטך | 18 |
Lest He move thee with a stroke, And the abundance of an atonement turn thee not aside.
| היערך שועך לא בצר וכל מאמצי-כח | 19 |
Doth He value thy riches? He hath gold, and all the forces of power.
| אל-תשאף הלילה-- לעלות עמים תחתם | 20 |
Desire not the night, For the going up of peoples in their stead.
| השמר אל-תפן אל-און כי-על-זה בחרת מעני | 21 |
Take heed — do not turn unto iniquity, For on this thou hast fixed Rather than [on] affliction.
| הן-אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה | 22 |
Lo, God doth sit on high by His power, Who [is] like Him — a teacher?
| מי-פקד עליו דרכו ומי-אמר פעלת עולה | 23 |
Who hath appointed unto Him his way? And who said, 'Thou hast done iniquity?'
| זכר כי-תשגיא פעלו-- אשר שררו אנשים | 24 |
Remember that thou magnify His work That men have beheld.
| כל-אדם חזו-בו אנוש יביט מרחוק | 25 |
All men have looked on it, Man looketh attentively from afar.
| הן-אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא-חקר | 26 |
Lo, God [is] high, And we know not the number of His years, Yea, there [is] no searching.
| כי יגרע נטפי-מים יזקו מטר לאדו | 27 |
When He doth diminish droppings of the waters, They refine rain according to its vapour,
| אשר-יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב | 28 |
Which clouds do drop, They distil on man abundantly.
| אף אם-יבין מפרשי-עב תשאות סכתו | 29 |
Yea, doth [any] understand The spreadings out of a cloud? The noises of His tabernacle?
| הן-פרש עליו אורו ושרשי הים כסה | 30 |
Lo, He hath spread over it His light, And the roots of the sea He hath covered,
| כי-בם ידין עמים יתן-אכל למכביר | 31 |
For by them He doth judge peoples, He giveth food in abundance.
| על-כפים כסה-אור ויצו עליה במפגיע | 32 |
By two palms He hath covered the light, And layeth a charge over it in meeting,
| יגיד עליו רעו מקנה אף על-עולה | 33 |
He sheweth by it [to] his friend substance, Anger against perversity.
