ויען אליהו ויאמר | 1 |
וַיַּ֥עַן אֱלִיה֗וּ וַיֹּאמַֽר׃ |
הזאת חשבת למשפט אמרת צדקי מאל | 2 |
הֲ֭זֹאת חָשַׁ֣בְתָּ לְמִשְׁפָּ֑ט אָ֝מַ֗רְתָּ צִדְקִ֥י מֵאֵֽל׃ |
כי-תאמר מה-יסכן-לך מה-אעיל מחטאתי | 3 |
כִּֽי־תֹ֭אמַר מַה־יִּסְכָּן־לָ֑ךְ מָֽה־אֹ֝עִ֗יל מֵֽחַטָּאתִֽי׃ |
אני אשיבך מלין-- ואת-רעיך עמך | 4 |
אֲ֭נִי אֲשִֽׁיבְךָ֣ מִלִּ֑ין וְֽאֶת־רֵעֶ֥יךָ עִמָּֽךְ׃ |
הבט שמים וראה ושור שחקים גבהו ממך | 5 |
הַבֵּ֣ט שָׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וְשׁ֥וּר שְׁ֝חָקִ֗ים גָּבְה֥וּ מִמֶּֽךָּ׃ |
אם-חטאת מה-תפעל-בו ורבו פשעיך מה-תעשה-לו | 6 |
אִם־חָ֭טָאתָ מַה־תִּפְעָל־בּ֑וֹ וְרַבּ֥וּ פְ֝שָׁעֶ֗יךָ מַה־תַּעֲשֶׂה־לּֽוֹ׃ |
אם-צדקת מה-תתן-לו או מה-מידך יקח | 7 |
אִם־צָ֭דַקְתָּ מַה־תִּתֶּן־ל֑וֹ א֥וֹ מַה־מִיָּדְךָ֥ יִקָּֽח׃ |
לאיש-כמוך רשעך ולבן-אדם צדקתך | 8 |
לְאִישׁ־כָּמ֥וֹךָ רִשְׁעֶ֑ךָ וּלְבֶן־אָ֝דָ֗ם צִדְקָתֶֽךָ׃ |
מרב עשוקים יזעיקו ישועו מזרוע רבים | 9 |
מֵ֭רֹב עֲשׁוּקִ֣ים יַזְעִ֑יקוּ יְשַׁוְּע֖וּ מִזְּר֣וֹעַ רַבִּֽים׃ |
ולא-אמר--איה אלוה עשי נתן זמרות בלילה | 10 |
וְֽלֹא־אָמַ֗ר אַ֭יֵּה אֱל֣וֹהַּ עֹשָׂ֑י נֹתֵ֖ן זְמִר֣וֹת בַּלָּֽיְלָה׃ |
מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו | 11 |
מַ֭לְּפֵנוּ מִבַּהֲמ֣וֹת אָ֑רֶץ וּמֵע֖וֹף הַשָּׁמַ֣יִם יְחַכְּמֵֽנוּ׃ |
שם יצעקו ולא יענה-- מפני גאון רעים | 12 |
שָׁ֣ם יִ֭צְעֲקוּ וְלֹ֣א יַעֲנֶ֑ה מִ֝פְּנֵ֗י גְּא֣וֹן רָעִֽים׃ |
אך-שוא לא-ישמע אל ושדי לא ישורנה | 13 |
אַךְ־שָׁ֭וְא לֹא־יִשְׁמַ֥ע ׀ אֵ֑ל וְ֝שַׁדַּ֗י לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה׃ |
אף כי-תאמר לא תשורנו דין לפניו ותחולל לו | 14 |
אַ֣ף כִּֽי־תֹ֭אמַר לֹ֣א תְשׁוּרֶ֑נּוּ דִּ֥ין לְ֝פָנָ֗יו וּתְח֥וֹלֵֽל לֽוֹ׃ |
ועתה--כי-אין פקד אפו ולא-ידע בפש מאד | 15 |
וְעַתָּ֗ה כִּי־אַ֭יִן פָּקַ֣ד אַפּ֑וֹ וְלֹֽא־יָדַ֖ע בַּפַּ֣שׁ מְאֹֽד׃ |
ואיוב הבל יפצה-פיהו בבלי-דעת מלין יכבר | 16 |
וְ֭אִיּוֹב הֶ֣בֶל יִפְצֶה־פִּ֑יהוּ בִּבְלִי־דַ֝֗עַת מִלִּ֥ין יַכְבִּֽר׃ פ |