ויען אליהו ויאמר | 1 |
וַיַּ֥עַן אֱלִיה֗וּ וַיֹּאמַֽר׃ |
הזאת חשבת למשפט אמרת צדקי מאל | 2 |
הֲ֭זֹאת חָשַׁ֣בְתָּ לְמִשְׁפָּ֑ט אָ֝מַ֗רְתָּ צִדְקִ֥י מֵאֵֽל׃ |
כי-תאמר מה-יסכן-לך מה-אעיל מחטאתי | 3 |
כִּֽי־תֹ֭אמַר מַה־יִּסְכָּן־לָ֑ךְ מָֽה־אֹ֝עִ֗יל מֵֽחַטָּאתִֽי׃ |
אני אשיבך מלין-- ואת-רעיך עמך | 4 |
אֲ֭נִי אֲשִֽׁיבְךָ֣ מִלִּ֑ין וְֽאֶת־רֵעֶ֥יךָ עִמָּֽךְ׃ |
הבט שמים וראה ושור שחקים גבהו ממך | 5 |
הַבֵּ֣ט שָׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וְשׁ֥וּר שְׁ֝חָקִ֗ים גָּבְה֥וּ מִמֶּֽךָּ׃ |
אם-חטאת מה-תפעל-בו ורבו פשעיך מה-תעשה-לו | 6 |
אִם־חָ֭טָאתָ מַה־תִּפְעָל־בֹּ֑ו וְרַבּ֥וּ פְ֝שָׁעֶ֗יךָ מַה־תַּעֲשֶׂה־לֹּֽו׃ |
אם-צדקת מה-תתן-לו או מה-מידך יקח | 7 |
אִם־צָ֭דַקְתָּ מַה־תִּתֶּן־לֹ֑ו אֹ֥ו מַה־מִיָּדְךָ֥ יִקָּֽח׃ |
לאיש-כמוך רשעך ולבן-אדם צדקתך | 8 |
לְאִישׁ־כָּמֹ֥וךָ רִשְׁעֶ֑ךָ וּלְבֶן־אָ֝דָ֗ם צִדְקָתֶֽךָ׃ |
מרב עשוקים יזעיקו ישועו מזרוע רבים | 9 |
מֵ֭רֹב עֲשׁוּקִ֣ים יַזְעִ֑יקוּ יְשַׁוְּע֖וּ מִזְּרֹ֣ועַ רַבִּֽים׃ |
ולא-אמר--איה אלוה עשי נתן זמרות בלילה | 10 |
וְֽלֹא־אָמַ֗ר אַ֭יֵּה אֱלֹ֣והַּ עֹשָׂ֑י נֹתֵ֖ן זְמִרֹ֣ות בַּלָּֽיְלָה׃ |
מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו | 11 |
מַ֭לְּפֵנוּ מִבַּהֲמֹ֣ות אָ֑רֶץ וּמֵעֹ֖וף הַשָּׁמַ֣יִם יְחַכְּמֵֽנוּ׃ |
שם יצעקו ולא יענה-- מפני גאון רעים | 12 |
שָׁ֣ם יִ֭צְעֲקוּ וְלֹ֣א יַעֲנֶ֑ה מִ֝פְּנֵ֗י גְּאֹ֣ון רָעִֽים׃ |
אך-שוא לא-ישמע אל ושדי לא ישורנה | 13 |
אַךְ־שָׁ֭וְא לֹא־יִשְׁמַ֥ע ׀ אֵ֑ל וְ֝שַׁדַּ֗י לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה׃ |
אף כי-תאמר לא תשורנו דין לפניו ותחולל לו | 14 |
אַ֣ף כִּֽי־תֹ֖אמַר לֹ֣א תְשׁוּרֶ֑נּוּ דִּ֥ין לְ֝פָנָ֗יו וּתְחֹ֥ולֵֽל לֹֽו׃ |
ועתה--כי-אין פקד אפו ולא-ידע בפש מאד | 15 |
וְעַתָּ֗ה כִּי־אַ֭יִן פָּקַ֣ד אַפֹּ֑ו וְלֹֽא־יָדַ֖ע בַּפַּ֣שׁ מְאֹֽד׃ |
ואיוב הבל יפצה-פיהו בבלי-דעת מלין יכבר | 16 |
וְ֭אִיֹּוב הֶ֣בֶל יִפְצֶה־פִּ֑יהוּ בִּבְלִי־דַ֝֗עַת מִלִּ֥ין יַכְבִּֽר׃ פ |