< איוב 34 >
Og Elihu tog til Orde og sagde:
שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי | 2 |
"Hør mine Ord, I vise, I forstandige Mænd, lån mig Øre!
כי-אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל | 3 |
Thi Øret prøver Ord, som Ganen smager på Mad;
משפט נבחרה-לנו נדעה בינינו מה-טוב | 4 |
lad os udgranske, hvad der er Ret, med hinanden skønne, hvad der er godt!
כי-אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי | 5 |
Job sagde jo: "Jeg er retfærdig, min Ret har Gud sat til Side;
על-משפטי אכזב אנוש חצי בלי-פשע | 6 |
min Ret til Trods skal jeg være en Løgner? Skønt brødefri er jeg såret til Døden!"
מי-גבר כאיוב ישתה-לעג כמים | 7 |
Er der mon Mage til Job? Han drikker Spot som Vand,
וארח לחברה עם-פעלי און וללכת עם-אנשי-רשע | 8 |
søger Selskab med Udådsmænd og Omgang med gudløse Folk!
כי-אמר לא יסכן-גבר-- ברצתו עם-אלהים | 9 |
Thi han sagde: "Det båder ikke en Mand, at han har Venskab med Gud!"
לכן אנשי לבב-- שמעו-לי חללה לאל מרשע ושדי מעול | 10 |
Derfor, I kloge, hør mig: Det være langt fra Gud af synde, fra den Almægtige at gøre ondt;
כי פעל אדם ישלם-לו וכארח איש ימצאנו | 11 |
nej, han gengælder Menneskets Gerning, handler med Manden efter hans Færd;
אף-אמנם אל לא-ירשיע ושדי לא-יעות משפט | 12 |
Gud forbryder sig visselig ej, den Almægtige bøjer ej Retten!
מי-פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה | 13 |
Hvo gav ham Tilsyn med Jorden, hvo vogter, mon hele Verden?
אם-ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף | 14 |
Drog han sin Ånd tilbage og tog sin Ånde til sig igen,
יגוע כל-בשר יחד ואדם על-עפר ישוב | 15 |
da udånded Kødet til Hobe, og atter blev Mennesket Støv!
ואם-בינה שמעה-זאת האזינה לקול מלי | 16 |
Har du Forstand, så hør derpå, lån Øre til mine Ord!
האף שונא משפט יחבוש ואם-צדיק כביר תרשיע | 17 |
Mon en, der hadede Ret, kunde styre? Dømmer du ham, den Retfærdige, Vældige?
האמר למלך בליעל-- רשע אל-נדיבים | 18 |
Han, som kan sige til Kongen: "Din Usling!" og "Nidding, som du er!" til Stormænd,
אשר לא-נשא פני שרים ולא נכר-שוע לפני-דל כי-מעשה ידיו כלם | 19 |
som ikke gør Forskel til Fordel for Fyrster ej heller foretrækker rig for ringe, thi de er alle hans Hænders Værk.
רגע ימתו-- וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד | 20 |
Brat må de dø, endda midt om Natten; de store slår han til, og borte er de, de vældige fjernes uden Menneskehånd.
כי-עיניו על-דרכי-איש וכל-צעדיו יראה | 21 |
Thi Menneskets Veje er ham for Øje, han skuer alle dets Skridt;
אין-חשך ואין צלמות-- להסתר שם פעלי און | 22 |
der er intet Mørke og intet Mulm, som Udådsmænd kan gemme sig i.
כי לא על-איש ישים עוד-- להלך אל-אל במשפט | 23 |
Thi Mennesket sættes der ingen Frist til at møde i Retten for Gud;
ירע כבירים לא-חקר ויעמד אחרים תחתם | 24 |
han knuser de vældige uden Forhør og sætter andre i Stedet.
לכן--יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו | 25 |
Jeg hævder derfor: Han ved deres Gerninger, og ved Nattetide styrter han dem;
תחת-רשעים ספקם-- במקום ראים | 26 |
for deres Gudløshed slås de sønder, for alles Øjne tugter han dem,
אשר על-כן סרו מאחריו וכל-דרכיו לא השכילו | 27 |
fordi de veg borf fra ham og ikke regned hans Veje det mindste,
להביא עליו צעקת-דל וצעקת עניים ישמע | 28 |
så de voldte, at ringe råbte til ham, og han måtte høre de armes Skrig.
והוא ישקט ומי ירשע-- ויסתר פנים ומי ישורנו ועל-גוי ועל-אדם יחד | 29 |
Tier han stille, hvo vil dømme ham? Skjuler han sit Åsyn, hvo vil laste ham? Over Folk og Mennesker våger han dog,
ממלך אדם חנף-- ממקשי עם | 30 |
for at ikke en vanhellig skal herske, en af dem, der er Folkets Snarer.
כי-אל-אל האמר נשאתי-- לא אחבל | 31 |
Siger da en til Gud: "Fejlet har jeg, men synder ej mer,
בלעדי אחזה אתה הרני אם-עול פעלתי לא אסיף | 32 |
jeg ser det, lær du mig; har jeg gjort Uret, jeg gør det ej mer!"
המעמך ישלמנה כי-מאסת--כי-אתה תבחר ולא-אני ומה-ידעת דבר | 33 |
skal han da gøre Gengæld, fordi du vil det, fordi du indvender noget? Ja du, ikke jeg, skal afgøre det, så sig da nu, hvad du ved!
אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי | 34 |
Kloge Folk vil sige til mig som og vise Mænd, der hører mig:
איוב לא-בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל | 35 |
"Job taler ikke med Indsigt, hans Ord er uoverlagte!
אבי--יבחן איוב עד-נצח על-תשבת באנשי-און | 36 |
Gid Job uden Ophør må prøves, fordi han svarer som slette Folk!
כי יסיף על-חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל | 37 |
Thi han dynger Synd på Synd, han optræder hovent iblandt os og fremfører mange Ord imod Gud!"