< איוב 33 >
ואולם--שמע-נא איוב מלי וכל-דברי האזינה | 1 |
Men høyr no, Job, på talen min, lyd vel på alle mine ord!
הנה-נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי | 2 |
Sjå eg hev opna mine lippor, og tunga talar i min munn.
ישר-לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו | 3 |
Frå ærlegt hjarta kjem min tale, rein kunnskap lipporne ber fram.
רוח-אל עשתני ונשמת שדי תחיני | 4 |
Guds ånd er det som meg hev skapt, og Allvalds ande gjev meg liv.
אם-תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה | 5 |
Um du det kann, so gjev meg svar! Væpna deg mot meg, og stig fram!
הן-אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם-אני | 6 |
Eg er din likemann for Gud, eg og av leiret forma er.
הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא-יכבד | 7 |
Du tarv’kje vera rædd for meg, min trykk skal ikkje tyngja deg.
אך אמרת באזני וקול מלין אשמע | 8 |
Men du hev sagt for øyro mine - eg høyrde ljoden av ditt ord -:
זך אני בלי-פשע חף אנכי ולא עון לי | 9 |
«Eg skuldfri er og utan synd, eg flekkfri er og utan skuld;
הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו | 10 |
men han fører uvensgrunnar mot meg og held meg for sin fiendsmann;
ישם בסד רגלי ישמר כל-ארחתי | 11 |
han legg i stokken mine føter og vaktar alle mine vegar.»
הן-זאת לא-צדקת אענך כי-ירבה אלוה מאנוש | 12 |
Men du hev urett, svarar eg; Gud større er enn menneskja.
מדוע אליו ריבות כי כל-דבריו לא יענה | 13 |
Men kvifor vil du klaga på han: Han aldri svarar i sin sak?
כי-באחת ידבר-אל ובשתים לא ישורנה | 14 |
På eit vis talar Gud, ja tvo, um enn dei ikkje agtar på det.
בחלום חזיון לילה--בנפל תרדמה על-אנשים בתנומות עלי משכב | 15 |
I draumar og i syn ved natt, når tunge svevnen fell på folk, når dei på lægjet ligg og blundar,
אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם | 16 |
då let han øyro upp på folk, og innsiglar åtvaring til deim,
להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה | 17 |
for burt frå synd å driva mannen, og rydja ovmod ut or honom
יחשך נפשו מני-שחת וחיתו מעבר בשלח | 18 |
og berga sjæli hans frå gravi og livet hans frå spjotodd-daude.
והוכח במכאוב על-משכבו וריב (ורוב) עצמיו אתן | 19 |
Han tuktast og med sjukelægje, med stendig uro inn til beini,
וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה | 20 |
hans liv fær mothug imot brød, og sjæli hans mot lostemat.
יכל בשרו מראי ושפי (ושפו) עצמתיו לא ראו | 21 |
Hans misser holdet, vert usjåleg, og beini morknar, syner ikkje,
ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים | 22 |
og sjæli ned mot gravi lutar, hans liv mot daude-englarne.
אם-יש עליו מלאך--מליץ אחד מני-אלף להגיד לאדם ישרו | 23 |
Er det då yver han ein engel, ein millommann, ein utav tusund, som lærer mannen um hans plikt,
ויחננו--ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר | 24 |
Han ynkast yver han og segjer: «Frels honom frå i grav å ganga! Eg hev ei løysepening funne.»
רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו | 25 |
Hans likam skal av helsa bløma, sin ungdom skal han atter få.
יעתר אל-אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו | 26 |
Han bed til Gud og nåde fær, so han hans åsyn ser med jubel. Og so fær mannen att si rettferd.
ישר על-אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא-שוה לי | 27 |
Han syng for folk og segjer so: «Eg synda hev og krenkt det rette, men hev’kje fenge lika for det;
פדה נפשי (נפשו) מעבר בשחת וחיתי (וחיתו) באור תראה | 28 |
mi sjæl frå gravi berga han, med gleda fær eg ljoset sjå.»
הן-כל-אלה יפעל-אל-- פעמים שלוש עם-גבר | 29 |
Og sjå: alt dette gjerer Gud tvo gonger, ja tri gong’ mot mannen,
להשיב נפשו מני-שחת-- לאור באור החיים | 30 |
og ber hans sjæl frå gravi burt, so livsens ljos kann lysa for han.
הקשב איוב שמע-לי החרש ואנכי אדבר | 31 |
So gjev no gaum og høyr meg, Job, ver tagall du, so eg kann tala!
אם-יש-מלין השיבני דבר כי-חפצתי צדקך | 32 |
Um du hev ord, so gjev meg svar! Tala, eg gjev deg gjerne rett.
אם-אין אתה שמע-לי החרש ואאלפך חכמה | 33 |
I anna fall so høyr på meg, teg medan eg deg visdom lærer!»