איוב 33

1 ואולם--שמע-נא איוב מלי וכל-דברי האזינה

וְֽאוּלָם שְׁמַֽע־נָא אִיּוֹב מִלָּי וְֽכָל־דְּבָרַי הַאֲזִֽינָה׃

2 הנה-נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי

הִנֵּה־נָא פָּתַחְתִּי פִי דִּבְּרָה לְשׁוֹנִי בְחִכִּֽי׃

3 ישר-לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו

יֹֽשֶׁר־לִבִּי אֲמָרָי וְדַעַת שְׂפָתַי בָּרוּר מִלֵּֽלוּ׃

4 רוח-אל עשתני ונשמת שדי תחיני

רֽוּחַ־אֵל עָשָׂתְנִי וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּֽנִי׃

5 אם-תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה

אִם־תּוּכַל הֲשִׁיבֵנִי עֶרְכָה לְפָנַי הִתְיַצָּֽבָה׃

6 הן-אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם-אני

הֵן־אֲנִי כְפִיךָ לָאֵל מֵחֹמֶר קֹרַצְתִּי גַם־אָֽנִי׃

7 הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא-יכבד

הִנֵּה אֵמָתִי לֹא תְבַעֲתֶךָּ וְאַכְפִּי עָלֶיךָ לֹא־יִכְבָּֽד׃

8 אך אמרת באזני וקול מלין אשמע

אַךְ אָמַרְתָּ בְאָזְנָי וְקוֹל מִלִּין אֶשְׁמָֽע׃

9 זך אני בלי-פשע חף אנכי ולא עון לי

זַךְ אֲנִי בְּֽלִי פָשַׁע חַף אָנֹכִי וְלֹא עָוֺן לִֽי׃

10 הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו

הֵן תְּנוּאוֹת עָלַי יִמְצָא יַחְשְׁבֵנִי לְאוֹיֵב לֽוֹ׃

11 ישם בסד רגלי ישמר כל-ארחתי

יָשֵׂם בַּסַּד רַגְלָי יִשְׁמֹר כָּל־אָרְחֹתָֽי׃

12 הן-זאת לא-צדקת אענך כי-ירבה אלוה מאנוש

הֶן־זֹאת לֹא־צָדַקְתָּ אֶעֱנֶךָּ כִּֽי־יִרְבֶּה אֱלוֹהַ מֵאֱנֽוֹשׁ׃

13 מדוע אליו ריבות כי כל-דבריו לא יענה

מַדּוּעַ אֵלָיו רִיבוֹתָ כִּי כָל־דְּבָרָיו לֹא־יַעֲנֶֽה׃

14 כי-באחת ידבר-אל ובשתים לא ישורנה

כִּֽי־בְאַחַת יְדַבֶּר־אֵל וּבִשְׁתַּיִם לֹא יְשׁוּרֶֽנָּה׃

15 בחלום חזיון לילה--בנפל תרדמה על-אנשים בתנומות עלי משכב

בַּחֲלוֹם ׀ חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל־אֲנָשִׁים בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּֽב׃

16 אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם

אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּֽם׃

17 להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה

לְהָסִיר אָדָם מַעֲשֶׂה וְגֵוָה מִגֶּבֶר יְכַסֶּֽה׃

18 יחשך נפשו מני-שחת וחיתו מעבר בשלח

יַחְשֹׂךְ נַפְשׁוֹ מִנִּי־שָׁחַת וְחַיָּתוֹ מֵעֲבֹר בַּשָּֽׁלַח׃

19 והוכח במכאוב על-משכבו וריב (ורוב) עצמיו אתן

וְהוּכַח בְּמַכְאוֹב עַל־מִשְׁכָּבוֹ וריב וְרוֹב עֲצָמָיו אֵתָֽן׃

20 וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה

וְזִֽהֲמַתּוּ חַיָּתוֹ לָחֶם וְנַפְשׁוֹ מַאֲכַל תַּאֲוָֽה׃

21 יכל בשרו מראי ושפי (ושפו) עצמתיו לא ראו

יִכֶל בְּשָׂרוֹ מֵרֹאִי ושפי וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּֽוּ׃

22 ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים

וַתִּקְרַב לַשַּׁחַת נַפְשׁוֹ וְחַיָּתוֹ לַֽמְמִתִֽים׃

23 אם-יש עליו מלאך--מליץ אחד מני-אלף להגיד לאדם ישרו

אִם־יֵשׁ עָלָיו ׀ מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי־אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרֽוֹ׃

24 ויחננו--ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר

וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת מָצָאתִי כֹֽפֶר׃

25 רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו

רֻֽטֲפַשׁ בְּשָׂרוֹ מִנֹּעַר יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָֽיו׃

26 יעתר אל-אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו

יֶעְתַּר אֶל־אֱלוֹהַּ ׀ וַיִּרְצֵהוּ וַיַּרְא פָּנָיו בִּתְרוּעָה וַיָּשֶׁב לֶאֱנוֹשׁ צִדְקָתֽוֹ׃

27 ישר על-אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא-שוה לי

יָשֹׁר ׀ עַל־אֲנָשִׁים וַיֹּאמֶר חָטָאתִי וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִי וְלֹא־שָׁוָה לִֽי׃

28 פדה נפשי (נפשו) מעבר בשחת וחיתי (וחיתו) באור תראה

פָּדָה נפשי נַפְשׁוֹ מֵעֲבֹר בַּשָּׁחַת וחיתי וְחַיָּתוֹ בָּאוֹר תִּרְאֶֽה׃

29 הן-כל-אלה יפעל-אל-- פעמים שלוש עם-גבר

הֶן־כָּל־אֵלֶּה יִפְעַל־אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם־גָּֽבֶר׃

30 להשיב נפשו מני-שחת-- לאור באור החיים

לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ מִנִּי־שָׁחַת לֵאוֹר בְּאוֹר הַֽחַיִּים׃

31 הקשב איוב שמע-לי החרש ואנכי אדבר

הַקְשֵׁב אִיּוֹב שְֽׁמַֽע־לִי הַחֲרֵשׁ וְאָנֹכִי אֲדַבֵּֽר׃

32 אם-יש-מלין השיבני דבר כי-חפצתי צדקך

אִם־יֵשׁ־מִלִּין הֲשִׁיבֵנִי דַּבֵּר כִּֽי־חָפַצְתִּי צַדְּקֶֽךָּ׃

33 אם-אין אתה שמע-לי החרש ואאלפך חכמה

אִם־אַיִן אַתָּה שְֽׁמַֽע־לִי הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָֽה׃