איוב 33

1 ואולם--שמע-נא איוב מלי וכל-דברי האזינה

And yet, I pray thee, O Job, Hear my speech and [to] all my words give ear.

2 הנה-נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי

Lo, I pray thee, I have opened my mouth, My tongue hath spoken in the palate.

3 ישר-לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו

Of the uprightness of my heart [are] my sayings, And knowledge have my lips clearly spoken.

4 רוח-אל עשתני ונשמת שדי תחיני

The Spirit of God hath made me, And the breath of the Mighty doth quicken me.

5 אם-תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה

If thou art able — answer me, Set in array before me — station thyself.

6 הן-אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם-אני

Lo, I [am], according to thy word, for God, From the clay I — I also, have been formed.

7 הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא-יכבד

Lo, my terror doth not frighten thee, And my burden on thee is not heavy.

8 אך אמרת באזני וקול מלין אשמע

Surely — thou hast said in mine ears, And the sounds of words I hear:

9 זך אני בלי-פשע חף אנכי ולא עון לי

'Pure [am] I, without transgression, Innocent [am] I, and I have no iniquity.

10 הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו

Lo, occasions against me He doth find, He doth reckon me for an enemy to Him,

11 ישם בסד רגלי ישמר כל-ארחתי

He doth put in the stocks my feet, He doth watch all my paths.'

12 הן-זאת לא-צדקת אענך כי-ירבה אלוה מאנוש

Lo, [in] this thou hast not been righteous, I answer thee, that greater is God than man.

13 מדוע אליו ריבות כי כל-דבריו לא יענה

Wherefore against Him hast thou striven, When [for] all His matters He answereth not?

14 כי-באחת ידבר-אל ובשתים לא ישורנה

For once doth God speak, and twice, (He doth not behold it.)

15 בחלום חזיון לילה--בנפל תרדמה על-אנשים בתנומות עלי משכב

In a dream — a vision of night, In the falling of deep sleep on men, In slumberings on a bed.

16 אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם

Then He uncovereth the ear of men, And for their instruction sealeth:

17 להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה

To turn aside man [from] doing, And pride from man He concealeth.

18 יחשך נפשו מני-שחת וחיתו מעבר בשלח

He keepeth back his soul from corruption, And his life from passing away by a dart.

19 והוכח במכאוב על-משכבו וריב (ורוב) עצמיו אתן

And he hath been reproved With pain on his bed, And the strife of his bones [is] enduring.

20 וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה

And his life hath nauseated bread, And his soul desirable food.

21 יכל בשרו מראי ושפי (ושפו) עצמתיו לא ראו

His flesh is consumed from being seen, And high are his bones, they were not seen!

22 ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים

And draw near to the pit doth his soul, And his life to those causing death.

23 אם-יש עליו מלאך--מליץ אחד מני-אלף להגיד לאדם ישרו

If there is by him a messenger, An interpreter — one of a thousand, To declare for man his uprightness:

24 ויחננו--ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר

Then He doth favour him and saith, 'Ransom him from going down to the pit, I have found an atonement.'

25 רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו

Fresher [is] his flesh than a child's, He returneth to the days of his youth.

26 יעתר אל-אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו

He maketh supplication unto God, And He accepteth him. And he seeth His face with shouting, And He returneth to man His righteousness.

27 ישר על-אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא-שוה לי

He looketh on men, and saith, 'I sinned, And uprightness I have perverted, And it hath not been profitable to me.

28 פדה נפשי (נפשו) מעבר בשחת וחיתי (וחיתו) באור תראה

He hath ransomed my soul From going over into the pit, And my life on the light looketh.'

29 הן-כל-אלה יפעל-אל-- פעמים שלוש עם-גבר

Lo, all these doth God work, Twice — thrice with man,

30 להשיב נפשו מני-שחת-- לאור באור החיים

To bring back his soul from the pit, To be enlightened with the light of the living.

31 הקשב איוב שמע-לי החרש ואנכי אדבר

Attend, O Job, hearken to me, Keep silent, and I — I do speak.

32 אם-יש-מלין השיבני דבר כי-חפצתי צדקך

If there are words — answer me, Speak, for I have a desire to justify thee.

33 אם-אין אתה שמע-לי החרש ואאלפך חכמה

If there are not — hearken thou to me, Keep silent, and I teach thee wisdom.