< איוב 33 >
ואולם--שמע-נא איוב מלי וכל-דברי האזינה | 1 |
Therfor, Joob, here thou my spechis, and herkene alle my wordis.
הנה-נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי | 2 |
Lo! Y haue openyd my mouth, my tunge schal speke in my chekis.
ישר-לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו | 3 |
Of symple herte ben my wordis, and my lippis schulen speke clene sentence.
רוח-אל עשתני ונשמת שדי תחיני | 4 |
The spirit of God made me, and the brething of Almyyti God quykenyde me.
אם-תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה | 5 |
If thou maist, answere thou to me, and stoonde thou ayens my face.
הן-אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם-אני | 6 |
Lo! God made me as and thee; and also Y am formyd of the same cley.
הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא-יכבד | 7 |
Netheles my myracle make thee not afeerd, and myn eloquence be not greuouse to thee.
אך אמרת באזני וקול מלין אשמע | 8 |
Therfor thou seidist in myn eeris, and Y herde the vois of thi wordis;
זך אני בלי-פשע חף אנכי ולא עון לי | 9 |
Y am cleene, and with out gilt, and vnwemmed, and wickidnesse is not in me.
הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו | 10 |
`For God foond querels in me, therfor he demyde me enemy to hym silf.
ישם בסד רגלי ישמר כל-ארחתי | 11 |
He hath set my feet in a stok; he kepte alle my pathis.
הן-זאת לא-צדקת אענך כי-ירבה אלוה מאנוש | 12 |
Therfor this thing it is, in which thou art not maad iust; Y schal answere to thee, that God is more than man.
מדוע אליו ריבות כי כל-דבריו לא יענה | 13 |
Thou stryuest ayenus God, that not at alle wordis he answeride to thee.
כי-באחת ידבר-אל ובשתים לא ישורנה | 14 |
God spekith onys, and the secounde tyme he rehersith not the same thing.
בחלום חזיון לילה--בנפל תרדמה על-אנשים בתנומות עלי משכב | 15 |
God spekith bi a dreem in the visioun of nyyt, whanne sleep fallith on men, and thei slepen in the bed.
אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם | 16 |
Thanne he openith the eeris of men, and he techith hem, `and techith prudence;
להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה | 17 |
that he turne awei a man fro these thingis whiche he made, and delyuere hym fro pride; delyuerynge his soule fro corrupcioun,
יחשך נפשו מני-שחת וחיתו מעבר בשלח | 18 |
and his lijf, that it go not in to swerd.
והוכח במכאוב על-משכבו וריב (ורוב) עצמיו אתן | 19 |
Also God blameth a synnere bi sorewe in the bed, and makith alle the boonys of hym `to fade.
וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה | 20 |
Breed is maad abhomynable to hym in his lijf, and mete desirable `bifor to his soule.
יכל בשרו מראי ושפי (ושפו) עצמתיו לא ראו | 21 |
His fleisch schal faile for rot, and hise boonys, that weren hilid, schulen be maad nakid.
ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים | 22 |
His soule schal neiye to corrupcioun, and his lijf to thingis `bryngynge deeth.
אם-יש עליו מלאך--מליץ אחד מני-אלף להגיד לאדם ישרו | 23 |
If an aungel, oon of a thousynde, is spekynge for hym, that he telle the equyte of man, God schal haue mercy on hym,
ויחננו--ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר | 24 |
and schal seie, Delyuere thou hym, that he go not doun in to corrupcioun; Y haue founde in what thing Y schal do merci to hym.
רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו | 25 |
His fleisch is wastid of turmentis; turne he ayen to the daies of his yonge wexynge age.
יעתר אל-אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו | 26 |
He schal biseche God, and he schal be quemeful to hym; and he schal se his face in hertly ioye, and he schal yelde to man his riytfulnesse.
ישר על-אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא-שוה לי | 27 |
He schal biholde men, and he schal seie, Y haue synned, and verili Y haue trespassid; and Y haue not resseyued, as Y was worthi.
פדה נפשי (נפשו) מעבר בשחת וחיתי (וחיתו) באור תראה | 28 |
For he delyueride his soule, that it schulde not go in to perischyng, but that he lyuynge schulde se liyt.
הן-כל-אלה יפעל-אל-- פעמים שלוש עם-גבר | 29 |
Lo! God worchith alle these thingis in thre tymes bi alle men;
להשיב נפשו מני-שחת-- לאור באור החיים | 30 |
that he ayen clepe her soulis fro corrupcioun, and liytne in the liyt of lyuynge men.
הקשב איוב שמע-לי החרש ואנכי אדבר | 31 |
Thou, Joob, perseyue, and here me, and be thou stille, the while Y speke.
אם-יש-מלין השיבני דבר כי-חפצתי צדקך | 32 |
Sotheli if thou hast what thou schalt speke, answere thou to me, speke thou; for Y wole, that thou appere iust.
אם-אין אתה שמע-לי החרש ואאלפך חכמה | 33 |
That if thou hast not, here thou me; be thou stille, and Y schal teche thee wisdom.