< איוב 33 >
ואולם--שמע-נא איוב מלי וכל-דברי האזינה | 1 |
Men hør nu Job, paa min Tale og lyt til alle mine Ord!
הנה-נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי | 2 |
Se, jeg har aabnet min Mund, min Tunge taler i Ganen;
ישר-לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו | 3 |
mine Ord er talt af oprigtigt Hjerte, mine Læber fører lutret Tale.
רוח-אל עשתני ונשמת שדי תחיני | 4 |
Guds Aand har skabt mig, den Almægtiges Aande har givet mig Liv.
אם-תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה | 5 |
Svar mig, i Fald du kan, rust dig imod mig, mød frem!
הן-אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם-אני | 6 |
Se, jeg er din Lige for Gud, ogsaa jeg er taget af Ler;
הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא-יכבד | 7 |
Rædsel for mig skal ikke skræmme dig, min Haand skal ej ligge tyngende paa dig.
אך אמרת באזני וקול מלין אשמע | 8 |
Dog, det har du sagt i mit Paahør, jeg hørte saa lydende Ord:
זך אני בלי-פשע חף אנכי ולא עון לי | 9 |
»Jeg er ren og uden Brøde, lydeløs, uden Skyld;
הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו | 10 |
men han søger Paaskud imod mig, regner mig for sin Fjende;
ישם בסד רגלי ישמר כל-ארחתי | 11 |
han lægger mine Fødder i Blokken, vogter paa alle mine Veje.«
הן-זאת לא-צדקת אענך כי-ירבה אלוה מאנוש | 12 |
Se, der har du Uret, det er mit Svar, thi Gud er større end Mennesket.
מדוע אליו ריבות כי כל-דבריו לא יענה | 13 |
Hvorfor tvistes du med ham, fordi han ej svarer paa dine Ord?
כי-באחת ידבר-אל ובשתים לא ישורנה | 14 |
Thi paa een Maade taler Gud, ja paa to, men man ænser det ikke:
בחלום חזיון לילה--בנפל תרדמה על-אנשים בתנומות עלי משכב | 15 |
I Drømme, i natligt Syn, naar Dvale falder paa Mennesker, naar de slumrende hviler paa Lejet;
אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם | 16 |
da aabner han Menneskers Øre, gør dem angst med Skræmmebilleder
להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה | 17 |
for at faa Mennesket bort fra Uret og udrydde Hovmod af Manden,
יחשך נפשו מני-שחת וחיתו מעבר בשלח | 18 |
holde hans Sjæl fra Graven, hans Liv fra Vaabendød.
והוכח במכאוב על-משכבו וריב (ורוב) עצמיו אתן | 19 |
Eller han revses med Smerter paa Lejet, uafbrudt staar der Kamp i hans Ben;
וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה | 20 |
Livet i ham væmmes ved Brød og hans Sjæl ved lækker Mad;
יכל בשרו מראי ושפי (ושפו) עצמתיו לא ראו | 21 |
hans Kød svinder hen, saa det ikke ses, hans Knogler, som før ikke saas, bliver blottet;
ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים | 22 |
hans Sjæl kommer Graven nær, hans Liv de dræbende Magter.
אם-יש עליו מלאך--מליץ אחד מני-אלף להגיד לאדם ישרו | 23 |
Hvis da en Engel er paa hans Side, een blandt de tusind Talsmænd, som varsler Mennesket Tugt,
ויחננו--ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר | 24 |
og den viser ham Naade og siger: »Fri ham fra at synke i Graven, Løsepenge har jeg faaet!«
רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו | 25 |
da svulmer hans Legem af Friskhed, han oplever atter sin Ungdom.
יעתר אל-אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו | 26 |
Han beder til Gud, og han er ham naadig, han skuer med Jubel hans Aasyn, fortæller Mennesker om sin Frelse.
ישר על-אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא-שוה לי | 27 |
Han synger det ud for Folk: »Jeg synded og krænkede Retten og fik dog ej Løn som forskyldt!
פדה נפשי (נפשו) מעבר בשחת וחיתי (וחיתו) באור תראה | 28 |
Han har friet min Sjæl fra at fare i Grav, mit Liv ser Lyset med Lyst!«
הן-כל-אלה יפעל-אל-- פעמים שלוש עם-גבר | 29 |
Se, alle disse Ting gør Gud to Gange, ja tre med Mennesket
להשיב נפשו מני-שחת-- לאור באור החיים | 30 |
for at redde hans Sjæl fra Graven, saa han skuer Livets Lys!
הקשב איוב שמע-לי החרש ואנכי אדבר | 31 |
Lyt til og hør mig, Job, ti stille, saa jeg kan tale!
אם-יש-מלין השיבני דבר כי-חפצתי צדקך | 32 |
Har du noget at sige, saa svar mig, tal, thi gerne gav jeg dig Ret;
אם-אין אתה שמע-לי החרש ואאלפך חכמה | 33 |
hvis ikke, saa høre du paa mig, ti stille, at jeg kan lære dig Visdom!