איוב 32

1 וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו

Y cesaron estos tres varones de responder a Job, por cuanto él era justo en sus ojos.

2 ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים

Y Eliú, hijo de Baraquel, Buzita, de la familia de Ram, se enojó con furor contra Job: enojóse con furor, por cuanto justificaba su vida más que a Dios.

3 ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב

Enojóse asimismo con furor contra sus tres amigos, por cuanto no hallaban que responder, habiendo condenado a Job.

4 ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים

Y Eliú había esperado a Job en la disputa; porque todos eran más viejos de días que él.

5 וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו

Y viendo Eliú que no había respuesta en la boca de aquellos tres varones, su furor se encendió.

6 ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם

Y respondió Eliú, hijo de Baraquel, Buzita, y dijo: Yo soy menor de días, y vosotros viejos; por tanto he tenido miedo, y he temido de declararos mi opinión.

7 אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה

Yo decía: Los días hablarán, y la muchedumbre de años declarará sabiduría.

8 אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם

Ciertamente espíritu hay en el hombre, e inspiración del Omnipotente los hace que entiendan.

9 לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט

No los grandes son los sabios: ni los viejos entienden el derecho.

10 לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני

Por tanto yo dije: Escuchádme, declararé mi sabiduría yo también.

11 הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין

He aquí, yo he esperado a vuestras razones, he escuchado vuestros argumentos entre tanto que buscáis palabras.

12 ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם

Y aun os he considerado, y he aquí, que no hay de vosotros quien redarguya a Job, y responda a sus razones.

13 פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש

Porque no digáis: Nosotros hemos hallado sabiduría: Dios le desechó, y no hombre.

14 ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו

Ni tampoco Job enderezó a mi sus palabras, ni yo le responderé con vuestras razones.

15 חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים

Espantáronse, no respondieron más, quitáronseles las hablas.

16 והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד

Y yo esperé, porque no hablaban: antes pararon, y no respondieron más.

17 אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני

Responderé pues también yo mi parte, declararé también yo mi opinión:

18 כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני

Porque estoy lleno de palabras: y el espíritu de mi vientre me constriñe.

19 הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע

De cierto mi vientre es como el vino que no tiene respiradero, y se rompe como odres nuevos.

20 אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה

Hablaré pues, y respiraré: abriré mis labios, y responderé.

21 אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה

No haré ahora acepción de personas, ni usaré con hombre de lisonjeros títulos.

22 כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני

Porque no sé hablar lisonjas: de otra manera en breve me consuma mi hacedor.