< איוב 32 >
וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו | 1 |
И умолча Иов словесы. Умолчаша же и трие друзие его ктому пререковати Иову, бе бо Иов праведен пред ними.
ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים | 2 |
Разгневася же Елиус сын Варахиилев Вузитянин, от ужичества Арамска Авситидийския страны, разгневася же на Иова зело, занеже нарече себе праведна пред Богом,
ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב | 3 |
и на триех же другов разгневася зело, яко не возмогоша отвещати противу Иову и судиша его быти нечестива.
ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים | 4 |
Елиус же терпяше дати ответ Иову, яко старейшии его суть деньми (друзие его).
וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו | 5 |
И виде Елиус, яко несть ответа во устех триех мужей, и возярися гневом своим.
ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם | 6 |
Отвещав же Елиус сын Варахиилев Вузитянин, рече: юнейший убо есмь леты, вы же есте старейшии: темже молчах, убоявся возвестити вам хитрость мою:
אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה | 7 |
рех же: время есть глаголющее, и во мнозех летех ведят премудрость,
אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם | 8 |
но дух есть в человецех, дыхание же Вседержителево есть научающее:
לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט | 9 |
не многолетнии суть премудри, ниже старии ведят суд:
לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני | 10 |
темже рех: послушайте мене, и возвещу вам, яже вем, внушите глаголы моя:
הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין | 11 |
реку бо вам послушающым, дондеже испытаете словеса, и даже вас уразумею,
ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם | 12 |
и се, не бе Иова обличаяй, отвещаяй противно глаголом его от вас:
פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש | 13 |
да не речете: обретохом премудрость, Господеви приложившеся:
ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו | 14 |
человеку же попустисте глаголати таковая словеса:
חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים | 15 |
ужаснушася, не отвещаша ктому, обетшаша от них словеса:
והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד | 16 |
терпех, не глаголах бо, яко сташа, не отвещаша, яко да отвещаю и аз часть.
אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני | 17 |
Отвеща же Елиус, глаголя:
כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני | 18 |
паки возглаголю, исполнен бо есмь словес: убивает бо мя дух чрева:
הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע | 19 |
чрево же мое яко мех мста вряща завязан, или якоже мех коваческий расторгнутый:
אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה | 20 |
возглаголю, да почию, отверз уста:
אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה | 21 |
человека бо не постыждуся, но ниже бреннаго посрамлюся:
כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני | 22 |
не вем бо чудитися лицу: аще же ни, то и мене молие изядят.