< איוב 32 >
וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו | 1 |
Então aquelles tres homens cessaram de responder a Job; porque era justo aos seus proprios olhos.
ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים | 2 |
E accendeu-se a ira d'Elihu, filho de Baracheel o buzita, da familia de Ram: contra Job se accendeu a sua ira, porque se justificava a si mesmo, mais do que a Deus.
ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב | 3 |
Tambem a sua ira se accendeu contra os seus tres amigos: porque, não achando que responder, todavia condemnavam a Job.
ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים | 4 |
Elihu porém esperou que Job fallasse; porquanto tinham mais edade do que elle.
וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו | 5 |
Vendo pois Elihu que já não havia resposta na bocca d'aquelles tres homens, a sua ira se accendeu.
ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם | 6 |
E respondeu Elihu, filho de Baracheel o buzita, e disse: Eu sou de menos edade, e vós sois edosos; receei-me e temi de vos declarar a minha opinião.
אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה | 7 |
Dizia eu: Fallem os dias, e a multidão doa annos ensine a sabedoria.
אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם | 8 |
Na verdade, ha um espirito no homem, e a inspiração do Todo-poderoso os faz entendidos.
לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט | 9 |
Os grandes não são os sabios, nem os velhos entendem juizo.
לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני | 10 |
Pelo que digo: Dae-me ouvidos, e tambem eu declararei a minha opinião.
הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין | 11 |
Eis que aguardei as vossas palavras, e dei ouvidos ás vossas considerações, até que buscasseis razões.
ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם | 12 |
Attentando pois para vós, eis que nenhum de vós ha que possa convencer a Job, nem que responda ás suas razões:
פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש | 13 |
Para que não digaes: Achamos a sabedoria; Deus o derribou, e não homem algum.
ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו | 14 |
Ora elle não dirigiu contra mim palavra alguma, nem lhe responderei com as vossas palavras.
חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים | 15 |
Estão pasmados, não respondem mais, faltam-lhes as palavras.
והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד | 16 |
Esperei pois, porém não fallam: porque já pararam, e não respondem mais.
אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני | 17 |
Tambem eu responderei pela minha parte: tambem eu declararei a minha opinião.
כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני | 18 |
Porque estou cheio de palavras, e aperta-me o espirito do meu ventre.
הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע | 19 |
Eis que o meu ventre é como o mosto, sem respiradouro, e virá a arrebentar, como odres novos.
אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה | 20 |
Fallarei, e respirarei: abrirei os meus labios, e responderei.
אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה | 21 |
Oxalá eu não faça accepção de pessoas, nem use de sobrenomes com o homem!
כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני | 22 |
Porque não sei usar de sobrenomes: em breve me levaria o meu Creador.