< איוב 32 >
וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו | 1 |
Omiserunt autem tres viri isti respondere Iob, eo quod iustus sibi videretur.
ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים | 2 |
Et iratus, indignatusque est Eliu filius Barachel Buzites, de cognatione Ram: iratus est autem adversum Iob, eo quod iustum se esse diceret coram Deo.
ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב | 3 |
Porro adversum amicos eius indignatus est, eo quod non invenissent responsionem rationabilem, sed tantummodo condemnassent Iob.
ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים | 4 |
Igitur Eliu expectavit Iob loquentem: eo quod seniores essent qui loquebantur.
וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו | 5 |
Cum autem vidisset quod tres respondere non potuissent, iratus est vehementer.
ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם | 6 |
Respondensque Eliu filius Barachel Buzites, dixit: Iunior sum tempore, vos autem antiquiores, idcirco demisso capite, veritus sum vobis indicare meam sententiam.
אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה | 7 |
Sperabam enim quod aetas prolixior loqueretur, et annorum multitudo doceret sapientiam.
אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם | 8 |
Sed, ut video, Spiritus est in hominibus, et inspiratio Omnipotentis dat intelligentiam.
לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט | 9 |
Non sunt longaevi sapientes, nec senes intelligunt iudicium.
לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני | 10 |
Ideo dicam: Audite me, ostendam vobis etiam ego meam sapientiam.
הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין | 11 |
Expectavi enim sermones vestros, audivi prudentiam vestram, donec disceptaremini sermonibus:
ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם | 12 |
Et donec putabam vos aliquid dicere, considerabam: sed, ut video, non est qui possit arguere Iob, et respondere ex vobis sermonibus eius.
פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש | 13 |
Ne forte dicatis: Invenimus sapientiam, Deus proiecit eum, non homo.
ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו | 14 |
Nihil locutus est mihi, et ego non secundum sermones vestros respondebo illi.
חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים | 15 |
Extimuerunt, nec responderunt ultra, abstuleruntque a se eloquia.
והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד | 16 |
Quoniam igitur expectavi, et non sunt locuti: steterunt, nec ultra responderunt:
אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני | 17 |
Respondebo et ego partem meam, et ostendam scientiam meam.
כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני | 18 |
Plenus sum enim sermonibus, et coarctat me spiritus uteri mei.
הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע | 19 |
En venter meus quasi mustum absque spiraculo, quod lagunculas novas disrumpit.
אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה | 20 |
Loquar, et respirabo paululum: aperiam labia mea, et respondebo.
אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה | 21 |
Non accipiam personam viri, et Deum homini non aequabo.
כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני | 22 |
Nescio enim quamdiu subsistam, et si post modicum tollat me Factor meus.