וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו | 1 |
ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים | 2 |
ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב | 3 |
ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים | 4 |
וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו | 5 |
ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם | 6 |
אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה | 7 |
אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם | 8 |
לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט | 9 |
לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני | 10 |
הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין | 11 |
ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם | 12 |
פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש | 13 |
ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו | 14 |
חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים | 15 |
והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד | 16 |
אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני | 17 |
כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני | 18 |
הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע | 19 |
אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה | 20 |
אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה | 21 |
כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני | 22 |