איוב 32

1 וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו

Als nun jene drei Männer Hiob nicht mehr antworteten, weil er sich für gerecht hielt,

2 ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים

da entbrannte der Zorn Elihus, des Sohnes Barachels, von Bus aus dem Geschlechte Ram. Über Hiob ward er zornig, weil er sich Gotte gegenüber für gerecht hielt,

3 ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב

und über seine drei Freunde ward er zornig, weil sie nicht Antwort gefunden hatten, um Hiob sein Unrecht zu beweisen.

4 ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים

Elihu hatte aber mit seiner Rede an Hiob gewartet, weil jene betagter waren als er.

5 וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו

Als aber Elihu sah, daß der Mund der drei Männer nichts mehr zu antworten wußte, da entbrannte sein Zorn.

6 ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם

Und so hob Elihu, der Sohn Barachels, von Bus, also an: Ich bin noch jung an Jahren, und ihr seid Greise; darum war ich furchtsam und scheute mich, euch kund zu geben, was ich weiß.

7 אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה

Ich dachte: Mag das Alter reden, und die Menge der Jahre Weisheit lehren!

8 אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם

Allein, der Geist im Menschen ist es und der Odem des Allmächtigen, der sie verständig macht.

9 לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט

Nicht die Betagten sind die Weisesten, noch verstehen die Greise, was das Rechte ist.

10 לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני

Darum sage ich: Höre mir zu; auch ich will nun kundgeben, was ich weiß.

11 הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין

Seht, ich habe eure Reden abgewartet, horchte auf eure Lehren, bis ihr die rechten Worte ergründen würdet.

12 ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם

Ja, auf euch habe ich acht gehabt, doch siehe, da war keiner unter euch, der Hiob überführt, der seine Worte widerlegt hätte.

13 פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש

Sagt nicht: “Wir sind auf Weisheit gestoßen; nur Gott vermag ihn zu schlagen, nicht ein Mensch!”

14 ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו

Gegen mich hat er keine Beweise gerichtet, und mit euren Worten werd' ich ihm nicht antworten.

15 חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים

Sie sind bestürzt, antworten nicht mehr; die Worte sind ihnen ausgegangen.

16 והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד

Und ich sollte warten, weil sie nicht reden, weil sie dastehen, ohne mehr Antwort zu geben?

17 אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני

Ich will auch mein Teil antworten, will auch meinerseits kundgeben, was ich weiß.

18 כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני

Denn ich bin voll von Worten; mich drängt der Geist in meinem Inneren.

19 הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע

Fürwahr, mein Inneres gleicht festverschlossenem Wein; wie neugefüllte Schläuche will es platzen.

20 אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה

Reden will ich, um mir Luft zu machen, will mein Lippen aufthun und entgegnen.

21 אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה

Für niemand werde ich Partei ergreifen und werde keinem Menschen schmeicheln.

22 כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני

Denn ich verstehe mich nicht aufs Schmeicheln; gar leicht würde mich sonst mein Schöpfer hinwegnehmen.