איוב 32

1 וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו

Forsothe these thre men leften of to answere Joob, for he semyde a iust man to hem.

2 ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים

And Helyu, the sone of Barachel Buzites, of the kynrede of Ram, was wrooth, and hadde indignacioun; forsothe he was wrooth ayens Joob, for he seide hym silf to be iust bifor God.

3 ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב

Sotheli Helyu hadde indignacioun ayens the thre frendis of hym, for thei hadden not founde resonable answere, but oneli hadde condempned Joob.

4 ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים

Therfor Helyu abood Joob spekynge, for thei, that spaken, weren eldere men.

5 וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו

But whanne he hadde seyn, that thre men myyten not answere, he was wrooth greetly.

6 ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם

And Helyu, the sone of Barachel Buzites, answeride, and seyde, Y am yongere in tyme, sotheli ye ben eldere; therfor with heed holdun doun Y dredde to schewe to you my sentence.

7 אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה

For Y hopide that lengere age schulde speke, and that the multitude of yeeris schulden teche wisdom.

8 אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם

But as Y se, spirit is in men, and the enspiryng `ether reuelacioun, of Almyyti God yyueth vndurstondyng.

9 לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט

Men of long lijf ben not wise, and elde men vndurstonden not doom.

10 לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני

Therfor Y schal seie, Here ye me, and Y also schal schewe my kunnyng to you.

11 הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין

For Y abood youre wordis, Y herde youre prudence, as long as ye dispuytiden in youre wordis.

12 ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם

And as long as Y gesside you to seie ony thing, Y bihelde; but as Y se, `noon is of you, that may repreue Joob, and answere to hise wordis;

13 פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש

lest perauenture ye seien, We han founde wisdom; God, and not man, hath cast hym awei.

14 ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו

Joob spak no thing to me, and Y not bi youre wordis schal answere hym.

15 חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים

Thei dredden, and answeriden no more, and token awei speche fro hem silf.

16 והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד

Therfor for Y abood, and thei spaken not, thei stoden, and answeriden no more; also Y schal answere my part,

17 אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני

and Y schal schewe my kunnyng.

18 כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני

For Y am ful of wordis, and the spirit of my wombe, `that is, mynde, constreyneth me.

19 הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע

Lo! my wombe is as must with out `spigot, ether a ventyng, that brekith newe vessels.

20 אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה

Y schal speke, and brethe ayen a litil; Y schal opene my lippis, and Y schal answere.

21 אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה

Y schal not take the persoone of man, and Y schal not make God euene to man.

22 כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני

For Y woot not hou long Y schal abide, and if my Makere take me awei `after a litil tyme.