< איוב 32 >

וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו 1
And these three men ceased to answer Job, because he was righteous in his own eyes.
ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים 2
Then was kindled the anger of Elihu the son of Barachel, the Buzite, of the family of Ram: against Job was his anger kindled, because he justified himself rather than God;
ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב 3
and against his three friends was his anger kindled, because they found no answer, and [yet] condemned Job.
ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים 4
But Elihu had waited till Job had finished speaking, because they were older than he.
וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו 5
And Elihu saw that there was no answer in the mouth of the three men, and his anger was kindled.
ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם 6
And Elihu the son of Barachel the Buzite answered and said, I am young, and ye are aged; wherefore I was timid, and feared to shew you what I know.
אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה 7
I said, Let days speak, and multitude of years teach wisdom.
אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם 8
But there is a spirit which is in man; and the breath of the Almighty giveth them understanding.
לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט 9
It is not the great that are wise; neither do the aged understand judgment.
לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני 10
Therefore I say, Hearken to me; I also will shew what I know.
הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין 11
Lo, I waited for your words; I gave ear to your reasonings, until ye searched out what to say.
ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם 12
Yea, I gave you mine attention, and behold, there was none of you that confuted Job, that answered his words;
פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש 13
That ye may not say, We have found out wisdom; God will make him yield, not man.
ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו 14
Now he hath not directed [his] words against me; and I will not answer him with your speeches. ...
חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים 15
They were amazed, they answered no more; words failed them.
והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד 16
And I waited, for they spoke not, but stood still, and answered no more; —
אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני 17
I will answer, I also in my turn, I also will shew what I know:
כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני 18
For I am full of matter, the spirit within me constraineth me.
הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע 19
Behold, my belly is as wine which hath no vent; like new flasks, it is ready to burst.
אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה 20
I will speak, that I may find relief; I will open my lips and answer.
אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה 21
Let me not, I pray you, accept any man's person; neither will I give flattery to man.
כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני 22
For I know not how to flatter; my Maker would soon take me away.

< איוב 32 >